בפיסגה אתמול לא היו הפתעות. השיחות הממושכות, ואפילו המפגש שנוסף אחר הצהריים, לא עסקו לא בשרטוט גבולות ולא בחלוקת ירושלים המזרחית. הדיונים סובבים סביב הקפאת הבנייה בהתנחלויות, וזהו נושא פתיר - אם לא היום, אז מחר. כוונת ראש הממשלה נתניהו היא לבנות מעט ככל האפשר בלי להכריז על מורטוריום, וכיוון שהנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס אינו מעוניין בהצהרות אלא בהפסקת הבנייה, סביר להניח שמחשבה יצירתית תוכל לגשר על הפערים. כל עוד אין הצדדים מגיעים לבעיות הליבה, הם עשויים למצוא מכנים משותפים, ואם וכאשר יגיעו לסוגיות הליבה - יעלה המשא ומתן על שרטון. ההפתעה היחידה היא אופי המעורבות האמריקנית. מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, הזיזה הצידה את הסנאטור לשעבר מיטשל, והיא מנהלת את השיחות ביד רמה. העובדה שלא הסתפקה באירוע ההשקה בשארם א-שייח', שנערך כדי להפיס את דעתו של הנשיא מובארק, ותצטרף לפגישה גם היום, עשויה לבשר על שינוי בדפוס הפעולה האמריקני. התחושה של הילארי קלינטון היא שהצדדים לא יוכלו להגיע להסכמות לבדם, וכי מיטשל כשל בתפקידו ולא יוכל לסייע. למזכירת המדינה ידוע היטב מהם הפתרונות, היא מכירה היטב את הצדדים, והיא לא הסתירה כי היא רואה לעצמה יעד להמשיך את מאמציו של בעלה, ביל קלינטון, שהציע לשני הצדדים את פתרונות הגישור שלו בדצמבר 2000. אלא שבדצמבר 2000 יאסר ערפאת יכול היה להביא את הפלשתינים, את הגדה ואת עזה, ואילו אהוד ברק רצה מאוד להגיע לפתרון. עשר שנים אחר כך לא זו התמונה במזרח התיכון.
הילארי, בעקבות ביל
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
