המאמצים להגיע להפסקת אש בעזה מגיעים היום ל(עוד) צומת קריטי. חמאס, ובהמשך לכך ישראל, נדרשים להכריע אם לאמץ את היוזמה הבינלאומית להודיע על הפסקת אש הומניטרית לשבוע.
אם תאומץ ההצעה, תתבצע בשטח "הקפאת מצב". צה"ל יישאר בעמדות שהוא מחזיק בעזה מבלי להעמיק את הלחימה בחמאס, שמצידו יעצור את שיגור הרקטות ואת הפעילות הצבאית ברצועה. במהלך ימי ההפוגה אמורים הצדדים להתכנס בקהיר כדי לדון בתביעות ההדדיות - חמאס בדרישותיו לפתיחת מעבר רפיח ולתשלום משכורות (ובהמשך לכך להקמת נמל ימי ושדה תעופה בעזה), ישראל - לפירוז הרצועה ולערבויות שימנעו התחמשות מחודשת של חמאס וחזרתו לכריית מנהרות לשטח ישראל.
סוגיית המנהרות אמורה להיות החריג היחיד של פעילות במהלך ההפוגה ההומניטרית: בישראל דורשים כי הטיפול בהן יימשך גם בימי ההפוגה, כדי לאפשר את ניטרולן המלא. האמריקנים, שמרכזים את מאמצי ההפוגה, מצדדים בתביעה הישראלית, ומציעים לחמאס גלולת הרגעה: ערבות שלהם כי תביעותיהם האזרחיות־כלכליות יידונו במהלך ההפוגה ולאחריה. מבחינת חמאס מדובר בפיתוי משמעותי; לא רק האפשרות של הסרה, ולו חלקית, של המצור על הרצועה, אלא גם קשר פורמלי לארצות־הברית.
בישראל אמנם נמנעים בינתיים מקבלת ההצעה להפוגה ובאופן רשמי ממתינים קודם לכן לתשובת חמאס, אבל סביר שהתשובה בירושלים תהיה חיובית (כפי שהיה עד כה בכל ההצעות שעסקו בהפסקת אש). מי שמעכב בינתיים הגעה להסכם הוא חאלד משעל, שנאומו הקיצוני שלשום אמנם הותיר פתח להידברות אבל גם העיד על הריחוק שלו מהשטח: מבחינתו, שייחנקו התושבים שמבקשים קצת אוויר לנשימה בסוף חודש הרמדאן, ושעזה תמשיך לדמם.
בצה"ל טענו אתמול שהדימום הזה - גם אצל הזרוע הצבאית של חמאס - עמוק בהרבה מכפי שנדמה, וההישגים הצבאיים משמעותיים מכפי שנחשפו לציבור. גם אם הצגת הדברים מגמתית, ונועדה להכשיר את דעת הקהל הישראלית ליום שאחרי הלחימה, יש בה לא מעט מן הצדק - הישגי חמאס מוגבלים מכפי שרצה, וגם הצלחתו הגדולה ביותר עד עתה - הפסקת הטיסות של חברות התעופה הבינלאומיות לישראל - התאדתה אתמול עם שובו של נתב"ג לפעילות סדירה. בינתיים נערך צה"ל להמשך הפעילות למקרה שההפוגה לא תצא לפועל (או לאפשרות שלאחריה תחודש הלחימה). בגזרות שבהן הושלמו הפעולות לאיתור והריסה של המנהרות ההתקפיות עברו הכוחות לפשיטות שנועדו לפגוע במפקדות חמאס, באתרי שיגור ובפעילים. מדובר בפעילות מוגבלת ומקומית, שאותה מעדיפה ישראל בשלב זה על־פני האלטרנטיבה של גיוס סד"כ משמעותי נוסף בהיקף של כמה אוגדות מילואים, שייכנס בכוח מלא לרצועה על־מנת לבצע מהלך משמעותי מול חמאס. גם אלטרנטיבה כזאת הוצגה שלשום לקבינט, שנמנע מכך כחלק מהאסטרטגיה שהוא משמר מאז ראשית מבצע "צוק איתן" - החזרת השקט לדרום תוך פגיעה משמעותית בחמאס, אבל הימנעות מהפלת שלטונו.
בישראל יודעים כי מדובר כאן בחבל דק מאוד, שעלול להיקרע בקלות; גם כך, גלשה המערכה בעזה הרבה מעבר לכוונה הראשונית של מבצע אווירי מוגבל וקצר, שיחזיר הרתעה ובאמצעותה שקט לדרום. ביומו ה־18 של "צוק איתן", ברור כי שעת ההכרעה מתקרבת: סיום המבצע, ואם לא אז הרחבתו והגדרה מחדש של ייעודו - מלחמה.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
