הולילנד

החלטת המשטרה להמליץ על הגשת כתב אישום נגד שורה של אישים בפרשת פרויקט הולילנד בירושלים, בעיקר בחשד לביצוע עבירות של מתן וקבלת שוחד והפרת אמונים, גורמת לי לעצב רב. בייחוד כשברשימת אישים זו מופיע רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. לא על עצם קבלת ההחלטה אני עצוב, אלא על שהגענו לכך.

המשטרה חייבת לבצע עבודתה ללא משוא פנים, ונראה שבישראל עוד לא השכלנו להסתדר במינהל הציבורי ללא מעורבות המשטרה. החלטת המשטרה גורמת לי עצב רב משום שבתוך רשימת האישים כלול גם אולמרט, אחד הפוליטיקאים המוכשרים ביותר, בעל יכולת ייצוגית גבוהה מאוד, וגם משום שאין מדובר באישיות בודדת אחת - אלא במערכת שלמה המורכבת משורה של אישים.

בשלב זה, כמובן, כולם חפים מפשע, וייתכן שכמו במקרים רבים, גם אם הפרקליטות תקבל החלטה להעמידם לדין, המשפטים יימשכו זמן רב ויחלוף זמן עד שנדע אם אכן ביצעו את העבירות או שלא ביצעו אותן. אבל אם הם אכן יורשעו בדין כפי שהמליצה המשטרה, תהיה זו מכה קשה למדינת ישראל, שכן בתחום חשוב מאוד יוכח משפטית שאנו פשוט מדינה רקובה.

למען הדיוק, הפרשה צריכה להדאיג את כולנו אפילו אם לא יורשעו בדין, ואנו גם צריכים לנסות להבין כיצד בנורמות הממשל הקיימות בישראל עלולות לצמוח פרשות עכורות מסוג זה. מדובר גם בפגיעה קשה בדימויה של המדינה ובתשתית האמון של הציבור במוסדות השלטון. שהרי לא כל מה שאינו פלילי כשר, ולא כל מה שאינו פלילי מותר למי שמשמשים במשרות ציבור. ואת אלה טרם הפנמנו כמו שצריך.

אחת הבעיות המרכזיות המשמשות קרקע פורייה לצמיחת פרשה עגומה מסוג זה טמונה במינהל הישראלי המסואב והפגום, מינהל שטרם הפנים את הצורך הבסיסי לתת שירות נאות לציבור הרחב. אצלנו עובד ציבור הוא מעל לביקורת.

למעשה, גם אם עובד הציבור יתעלל באזרח ויבצע את עבודתו בחוסר יעילות ומתוך הזנחה ורשלנות, לרוב הוא יישאר בתפקידו ומאום לא יקרה לו. נורמת עבודה ירודה זו הצמיחה אצלנו את נגע המאכערים, שנקרא לו בפשטות "מאכעריזם".

אינך יכול להגיע אל מי שאתה רוצה בדרך פשוטה, אינך יכול לשוחח איתו בטלפון, אינך יכול להיפגש איתו בתוך זמן סביר ואינך צפוי לקבל החלטות בתוך זמן סביר - בלי להתקשר דרך המאכער. וכשמערכת המתווכים נעשית נורמטיבית, נוצרת התשתית לנורמות פסולות של שכנוע בדרכים של מתן טובות הנאה.

חלק גדול מעובדי הציבור טרם הפנימו את העובדה שקבלת טובת הנאה, גם אם לא עבורם אישית אלא עבור מוסד המשרת מטרה חברתית חשובה, היא עדיין עבירת שוחד.

כשאתה מתנה החלטה או מושפע בהליך ההחלטה מהעובדה שניתנת או תינתן תרומה לגוף חיצוני שאתה מעוניין ביקרו - בוצעה עבירת שוחד. בהרבה מקרים עובדי ציבור אינם מבינים שעליהם מוטלת החובה להקפיד הקפדת יתר לא על כך שלא יהיו מורשעים בפלילים, אלא על כך שלא יהיו חשודים בפלילים, ואף שלא יפעלו בדרך שתעניק פתחון פה לביקורת עליהם. במקרים רבים התפקיד מחייב מעורבות אישית, אך זה צריך להיעשות בדרך שתהיה נעלה מכל ביקורת.

אני זוכר שבתקופה שבה כיהנתי בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה ועוד עישנתי סיגרים מפעם לפעם, אנשים טובים נהגו לשלוח אלי לעיתים קופסת סיגרים מפתה. הקפדתי תמיד לבקש מאחד מעובדי המשרד להחזיר את קופסת הסיגרים למקור, ואף לדרוש פתק על כך שקופסת הסיגרים הוחזרה. זהירות יתר בתפקודו של עובד ציבור אינה מיותרת. כאמור, בשלב זה, אנו מחויבים כולנו שלא להיחפז ולהוציא מסקנות באשר לחפותם או אי חפותם של האישים.

אולם עם זאת, אסור לנו לשאול אם אישי ציבור ביצעו עבירות פליליות או לא. זו הסוגיה האישית. מבחינתנו, כאזרחים, הפרשה מחייבת לתקוף את הנורמות הפסולות במינהל הציבורי, המאפשרות הקמת מערכות שאינן משרתות נאמנה את האינטרס הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו