לא סופר את האוסטרים

הסיפור לפני המשחק היה ההתייחסות המזלזלת של הוב סטיבנס, מאמן זלצבורג, להפועל ת"א. מפתיע מאוד שמאמן שהודח מליגת האלופות רק בעונה שעברה, על ידי קבוצה ישראלית, מרשה לעצמו להפגין התנשאות מרגיזה, שלא רואים גם ממאמנים גדולים ממנו.

בניגוד למשחק החוץ בסיבוב הקודם מול אקטובה, אלי גוטמן העלה את ההרכב הרגיל שלו עם שבחון במקום רוקי, במהלך שהיה בעל משמעות רצינית באשר לכוונות שלו במשחק. התוצאות לא איחרו לבוא ושכטר הוכיח שהוא לא צריך גישושים, המשיך את הכושר שלו משבת וסחט פנדל שאמנם לא בטוח ששופט ישראלי שורק, אבל אין בזה כדי לקחת ממנו קרדיט על הפריצה הנהדרת. שער חוץ בדקה השלישית - מה אפשר לבקש יותר? שער בדקה ה-44.

הפועל לא התקשתה מידי מול השבלוניות של האוסטרים, שהראו שמלבד הגבהות לעברו של בוגוסיאן הענק והמוגבל, אין להם הרבה להציע. וגם השער האוסטרי לא הובקע ממהלך מתוכנן, אלא אם מישהו חושב שזריקת חוץ זה תרגיל. גילי ורמוט נכנס למשחק והוכיח שוב, שכשהוא משתחרר ומגיע בכדרור לאיזור הרחבה, קורים דברים טובים, ואכן בשער השני, מהלך שהתחיל בו ונמשך עם דדי בן דיין, הסתיים בנגיחה הנפלאה של סהר - והנה יתרון מבטיח לאדומים. בפתיחת המחצית השניה האוסטרים כבר איבדו לגמרי את הראש, איפשרו שטחים גדולים לשחקני הפועל הטכניים, שהניעו כדור בחופשיות, ומול הכישרון והמהירות של שכטר וחבריו זה מתכון בטוח להפסד.

בין שלל המחמאות לגוטמן צריך לציין את העבודה שעשה עם אביחי ידין, שתחת ידיו הפך לקשר האחורי המוביל בישראל, עם שיפור ביכולת ההתקפית. הפס לשכטר בשער השלישי היה דוגמה בולטת לכך.

הושטת רגל מטופשת של קנדה החזירה את האוסטרים משום מקום ויחד עם השיפור במשחקה. בעקבות החלפתו של החלוץ הגמלוני בוגוסיאן, התערער קצת הביטחון של הפועל. גוטמן הבין שזה הזמן "להרוג" את המשחק, לכן עיבה את הקישור עם רוקי על חשבון שבחון. שכטר אמנם הוציא כיפה והודה לאל, אבל מבחינת הסיבות להצלחה בשנה האחרונה הניסים נמצאים בסוף הרשימה, הרבה אחרי העבודה השיטתית והיד המכוונת של המאמן שלה.

פעם אחת זה מקרה, פעמיים אולי צירוף מקרים, אבל רצף ההצלחות במאבקים עם האוסטרים בכל המסגרות מצביע על היתרון האיכותי של הכדורגל הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו