המשט, חקירות והדלפות

יממה לפני שבחדשות ערוץ 2 חשפו את "מסמך גלנט" והיועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית כדי לאתר את זהות המדליף, פורסמה בכותרת הראשית של "הארץ" ידיעה שהיתה מבוססת על הדלפה מישיבה סגורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בידיעה פורסמו פרטים חסויים מישיבה של ועדת המשנה למודיעין שהתקיימה ב-22 ביולי, ובה דיווחו חברי ועדת איילנד על הדו"ח שהכינו לגבי המשט לעזה. בידיעה צוטטו דבריו של תא"ל אביב כוכבי, שטען כי האחריות העיקרית להסתבכות פרשת המשט היא של צה"ל ולא של הדרג המדיני. כן הודלפו השאלות שהוצגו על ידי הח"כים עמיר פרץ ואיתן כבל (עבודה) לחברי ועדת איילנד, והתשובות שניתנו על ידי חברי הוועדה.

קשה לדעת אם יש קשר בין שתי ההדלפות, כי ההדלפה בוועדת החוץ והביטחון איננה קשורה לכאורה למאבק על תפקיד הרמטכ"ל הבא. אבל היא עוררה חילופי האשמות בין מקורבי הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי לבין מקורבי שר הביטחון אהוד ברק, על רקע פעילותה של ועדת טירקל. לדברי משתתפים בישיבה נכח בה אחד מאנשי לשכתו של ברק (אל"מ שלומי עם-שלם), שהיה היחיד שלאורך כל הדיון תיעד את דברי המשתתפים.

יו"ר הוועדה, צחי הנגבי, אמר לי שהוא רואה בחומרה את ההדלפה מישיבת ועדת המשנה למודיעין, משום שעד כה לא היו הדלפות מישיבות אלה ואם התופעה הזו לא תיבלם עלולה להיפגע מאוד יכולתה של הוועדה למלא את תפקידה כגורם מפקח ומבקר של צה"ל ומערכת הביטחון. כיום זהו הפורום היחיד במדינה שבפניו מרשים לעצמם אנשי זרועות הביטחון (אמ"ן, שב"כ ומוסד) לדבר במלוא הכנות, משום שהם סמוכים ובטוחים שדבריהם יישארו חסויים. הנגבי אף כינס התייעצות מיוחדת של כל ראשי ועדת המשנה כדי לבחון כיצד לחשוף את זהות המדליף.

במשך 20 השנים שבהן אני מסקר את דיוניה של ועדת החוץ והביטחון קיימת הסכמה שבשתיקה בין הכתבים הפרלמנטריים שאין מדווחים על דיוני ועדות המשנה המתנהלות בדלתיים סגורות, כדי שלא לפגוע בנושאים ביטחוניים רגישים הנדונים בהם.

אריאל שרון סיפר בזמנו כי בשנות ה-90, כשכיהן כח"כ באופוזיציה (בעת שרבין היה ראש הממשלה), לא היה גוף במדינה, אפילו לא הקבינט הביטחוני-מדיני, גם לא השביעייה, או המטבחון, שנחשף לסודות מדינה כמוסים ביותר כמו חברי ועדת המשנה למודיעין. החברים בוועדה, אגב, נדרשים לחתום על הצהרת סודיות ונקראים להגיע במיוחד לחדר הוועדה כדי לעיין בדו"חות מודיעין סודיים.

יש חשיבות רבה בחקירת ההדלפה מוועדת המשנה למודיעין, משום שאם הנושא הזה לא ייחקר עד תום והמדליף לא יועמד לדין, לא ירחק היום ומדיוני ועדת המשנה יצוצו הדלפות נוספות, כמו מהממשלה ומהקבינט הביטחוני-מדיני. כתוצאה מכך ועדות המשנה לא יוכלו למלא את תפקידן.

ולסיום, מילה אישית: הדלפות הן סם חיים לכל עיתונאי. כמו כל עיתונאי גם אני נהנה לקבל הדלפות ומסמכים מסווגים. ללא קבלת דו"חות חשאיים מגופים ציבוריים, קשה יהיה לנו מאוד למלא את שליחותנו העיתונאית. אבל יש נושאים רגישים מבחינה ביטחונית אשר פרסומם עלול לגרום נזק לביטחון המדינה, ולכן ראוי שיידונו מאחורי דלתיים סגורות והרחק מעיני המצלמות. דיוניה של ועדת המשנה למודיעין הם דוגמה מובהקת לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו