חברי הכנסת

מושב הקיץ של הכנסת, שהסתיים בשבוע שעבר, הצטיין בקידומם של חוקים לאומניים, מסוכנים, מפלים ואנטי דמוקרטיים. אך עולה על כולם הוא חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), שהארכתו לא זכתה לדיון והתייחסות ציבורית, בשל שטף אישורם של 60 חוקים אחרים ביומה האחרון של הכנסת, בטרם יציאתה לפגרה. החוק, שמונע איחוד משפחות בין אזרחי ישראל לבני זוגם הפלשתינים, הוארך בחצי שנה נוספת.

בזמנו, פסק בית המשפט ברוב של שישה נגד חמישה שופטים, כי החוק חוקי, וגם אם יש בו פגיעה, היא מידתית. השופט אדמונד לוי, ששימש לשון המאזניים, חשב כמו שופטי המיעוט, שהחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ושוויון. עם זאת, מכיוון שמדובר בהוראת שעה זמנית לתשעה חודשים, הוא הסכים לדחות את העתירה הראשונה, כדי לאפשר למחוקק לגבש הסכם שפגיעתו פחותה. יש להדגיש שבג"ץ אישר את החוק רק בגלל זמניותו, שאם לא כן היה רוב של שישה נגד חמישה לפסילת החוק.

אך למרות המלצת בית המשפט זו הפעם העשירית שבמסווה של חקיקה זמנית, חברי כנסת משמשים חותמת גומי, ונותנים את ידם להפיכת הוראת שעה זמנית לנורמה קבועה וגזענית, שמזלזלת בחשיבות התא המשפחתי של אזרחי ישראל הערבים.

בנייר עמדה שפירסמו השבוע חברי ארגון רופאים לזכויות אדם, הם חושפים שחקיקת החוק הובילה ליצירת שכבת אוכלוסייה רחבה של כ-20 אלף משפחות, המתגוררות דרך קבע בישראל עם משפחתם הגרעינית, שמשוללים מעמד אזרחי וזכויות חברתיות, כדוגמת ביטוח בריאות, ואישורי עבודה.

המטרה של הארכת החוק, כמו גם הצעת החוק "הצהרת אמונים" של חבר הכנסת דוד רותם, הקובעת שמי שיבקש אזרחות יצטרך להצהיר אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא לעקוף דיון בעתירה נוספת. מדובר בעתירה תלויה ועומדת, שהגשתי באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר: "בג"ץ גלאון ואחרים". את הקרב המשפטי נגד החוק, שמטיל מגבלות דרקוניות על חופש הנישואים של אזרחי ישראל הערבים ומביא לפירוקן של משפחות שלמות ולקריעת אלפי ילדים מהוריהם מנהלים ארגוני זכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח, עדאללה, המוקד להגנת הפרט ואני מאז שהחוק נחקק ב-2003.

באמצעות יוזמות החקיקה, חברי הכנסת מבקשים להלך אימים על השופטים, שאם הם לא יפסקו באופן שתואם את עמדתם שבאה לידי ביטוי בסיסמת הבחירות של ישראל ביתנו, "אין אזרחות בלי נאמנות", הם ידאגו להפוך את פסיקתם באמצעות חקיקה.

חבל שהם התעלמו מדבריו הנכוחים של יו"ר הבית, ח"כ ראובן ריבלין, שאמר שעריצות הרוב היהודי בכנסת כלפי המיעוט הערבי היא פגיעה בקודש הקודשים של הדמוקרטיה.

במקום שבית המחוקקים יגן על צביונה הדמוקרטי של המדינה ויבצר אותו, הוא מפר את חובתו להגן על זכויות האדם במדינת ישראל. עקרון השוויון מחייב שהמדינה תנקוט אותם אמצעים מידתיים שבהם היתה נוקטת אילו, על פי מבחן התוצאה, מי שהיו מנועים מלהתאחד עם בני משפחתם היו אזרחי ישראל היהודים.

אולם חברי הכנסת, באקטיביזם חקיקתי, מבקשים לעקר את סמכותו של בג"ץ, שנותר המחסום היחיד מפני המדיניות הגזענית והמפלה שפוגעת בזכויות אדם, ולהפוך את הכנסת לאינסטנציה העליונה. יש לקוות שלמרות קמפיין ההכפשה המתוזמר נגד מערכת המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, יעמדו דורית ביניש ועמיתיה בפרץ, וימחקו את אחת החרפות שמכתימות את ספר החוקים הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו