סוכרייה מדינית | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוכרייה מדינית

, עודכן
0

אף על פי שהחזאים הפוליטיים ידעו מראש כי נצפה בחיוכים בין אובאמה לנתניהו, מאחורי הקלעים קשה להאמין כי אובאמה ימתן את דרישותיו. התיק האיראני מן הסתם יעלה על סדר היום יותר מפעם אחת. בסוגיה הזו, טוב לה לישראל לדעת כי היא לגמרי לא לבד. פאריס איתנו – אבל בתנאי שלא נעלה על דעתנו אופציה צבאית נגד איראן...

בפגישות הקודמות של נתניהו עם אובאמה החלו בירושלים להשתעשע ברעיון של מציאת תחליף בינלאומי לוושינגטון עד יעבור זעם, או ליתר דיוק אובאמה. אירופה, פתאום, נראתה קרובה מתמיד. ברלין (שליט ואיראן) ופאריס (איראן ושליט) דיברו באותה שפה כמו ירושלים. לגבי ברלין כבר ידענו, אבל פאריס? כן, פאריס!

השבועות האחרונים הזכירו לנו את תקופת ירח הדבש בין ישראל לצרפת. אחרי שבוע הקולנוע הצרפתי ושבוע המוסיקה הצרפתי וביקור האינטלקטואלים, הגיעה לכאן בשבוע שעבר משלחת של חברי פרלמנט צרפתים העומדים בראש עמותת ידידי צרפת-ישראל בבית הנבחרים הצרפתי.

אין לי צל של ספק - ב-18 שנות שירות בצרפת כעיתונאי אני לא זוכר כל כך הרבה מחמאות שישראל קיבלה מחברי פרלמנט כמו בארוחת הערב במעון השגריר ביפו.

אלה טרם עזבו ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כבר שיגר אלינו את איש אמונו, נשיא מפלגת השלטון שלו, UMP, קסבייה ברטראן (שר העבודה לשעבר). ברטראן הגיע אל הנשיא שמעון פרס עם מסר ידידותי מצרפת לישראל ונפגש עם נציגים ממפלגות שונות, ולא רק מהימין כמו מפלגתו.

האם יש לצרפת שאיפות להיכנס לחלל (גם הרגשי) שהותירה קרירותו של אובאמה? "יש קשר חזק מאוד בין ארה"ב לישראל. מדובר בקשר היסטורי חזק ואיתן. צרפת באה כדי לתרום, היא לא באה במקום", הדגיש ברטראן בשיחה שקיימנו בסוף השבוע.

צרפת של סרקוזי מבקשת היום להשפיע יותר במזרח התיכון. לסרקוזי סגנון שונה משל קודמו, שיראק. האחרון נתפס בישראל כידיד הערבים, ואילו סרקוזי לעומתו נתפס בעולם הערבי כידיד ישראל - גם אם המציאות בטח לא צבועה בשחור ולבן. בכל מקרה, אין ספק כי משהו טוב קרה בשנים האחרונות ביחסי ישראל-צרפת. בינתיים ישראל צריכה לדעת לנצל זאת.

ברטראן שב מוקסם מישראל. הוא גילה "אנרגיות רבות, יצירתיות ובעיקר מדינה שעליה המשבר הכלכלי הבינלאומי לא השפיע כמו על מדינות אחרות באירופה".

אבל הוא הגיע לא רק כדי להתפעל אלא גם כדי לדרבן את קידום השיחות השלום: "הזמן משחק נגד השלום", הוא אומר, "הסטטוס קוו משרת את הקיצונים". ודעתה של פאריס על חמאס אינה סוד.

בשני נושאים, אולי החשובים ביותר, בסדר היום הציבורי היום בישראל - איראן ושליט - יש (כמעט) תמימות דעים בין פאריס לירושלים. ידוע כי סרקוזי תקיף ביותר כלפי טהרן. צרפת דרשה סנקציות תקיפות והיתה מרוצה ביותר מסבב הסנקציות הרביעי. ולגבי שליט, "לא צריך לשכוח אותו אפילו לרבע שנייה", אמר ברטראן והזכיר כי צרפת דורשת את שחרורו המיידי. "זה לא רק בגלל שהוא אזרח צרפתי", אומר ברטראן, "זה כבר עניין הומניטרי". העובדה שחמאס מונע אפילו ביקור של הצלב האדום אצל שליט היא בלתי נסבלת מבחינתו.

במהלך ביקורו בירושלים ביקר ברטראן ביד ושם. "לאדם פוליטי יש אחריות. מבחינתי יש לפני ואחרי יד ושם", אומר ברטראן. "אחמדינג'אד הוא מכחיש שואה", הוא אומר לי. אחרי יד ושם, נשיא איראן מעורר עוד יותר חלחלה בקרב נשיא מפלגת השלטון בצרפת.

בפאריס לא רוצים לחשוב על פצצת גרעין איראנית, ומשוכנעים בהצלחת הסנקציות. האם תקיפה צבאית ישראלית לגיטימית? שאלתי. "אם לא היינו מאמינים ביעילות הסנקציות לא היינו מקדמים אותן במועצת הביטחון", הוא אומר.

בסיכומו של דבר, אין ספק: משהו טוב קורה ביחס לישראל מתחת למגדל באייפל (וסליחה אם זה מקלקל כמה דעות קדומות). וזה עוד לפני האופציה לחידוש השיחות הישירות עם הפלשתינים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר