הקסם הגדול של העלאת שכר המינימום נובע מהעולם הקסום, אך ההולך ונעלם, של ערכי הקומוניזם. כי הרי מה הבעיה? בואו נקבע בחוק ששכר המינימום הוא 10,000 שקלים בחודש, וכל המעסיקים יהיו חייבים לשלם אותו. תסכימו איתנו שזה סכום נאה בהרבה מ-1,183 דולר או 4,600 שקלים. אפשר לקבוע איזה מספר שרוצים כשכר מינימום, ולהעלות אותו במדרגות מפה ועד להודעה חדשה. אולי גם לקבוע בחוק שכל עובד זכאי לרכב צמוד. אבל השאלה היא פשוטה: מהן ההשלכות של מהלך כזה- היתרון של העלאת שכר המינימום הוא שהיא באמת תגדיל עבור קבוצה מסוימת ולא מבוטלת של עובדים את גודל התלוש. זה בערך היתרון היחיד. החיסרון הוא שאותם מעסיקים ומפעלים יצטרכו לפטר עובדים. הרי כושר התחרות של המפעלים המעסיקים עובדים בשכר מינימום לא משתפר מחקיקה כזאת, הוא רק מתרחק מהמציאות. עובדים בסין לא משתכרים 4,600 שקלים בחודש אלא משהו כמו 380 שקלים בחודש - הגדלת הפער תייתר את המפעלים הישראליים עוד יותר. ומי ישלם את הכסף למובטלים החדשים? המדינה. כלומר, ביד אחת תעלה המדינה את השכר, ובאחרת תשלם דמי אבטלה. מעין משחק סכום אפס שזורק אנשים ממעגל העבודה אל הבטלה והייאוש. מנגד, מס הכנסה שלילי אומר שעובדים שמשתכרים שכר נמוך מאוד מקבלים תוספת מהמדינה. בעצם, לא רק שהם לא משלמים מס הכנסה, אלא שהם מקבלים ממנו צ'ק עם סכום נוסף. מחקר של בנק ישראל שפורסם בשבועות האחרונים לימד לאחרונה שזו אחת השיטות האפקטיביות ביותר לסייע לאוכלוסיות החלשות. מס הכנסה שלילי משיג את התוצאה ההפוכה: הוא מעלה את שכר המינימום על ידי התערבות המדינה, משאיר את האנשים במעגל העבודה, ובעיקר לא מגדיל את הפער התחרותי בין המפעלים בארץ לאלה שבסין, פער שממילא קיים. הבעיה העיקרית עם מס ההכנסה השלילי היתה שהוא לא יושם בשיעור גבוה. על העובדים היה לבוא ולדרוש אותו, ואז לקבל אותו. כעת, עם הכוונה להרחיב אותו, ואם יהיה קמפיין אפקטיבי מול המעסיקים - יותר ויותר עובדים יוכלו ליהנות ממנו.
