אין סדר עולמי חדש | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין סדר עולמי חדש

, עודכן
0

הסדר העולמי החדש יכול לחכות. גרמניה, הולנד וספרד, הנציגות של "אירופה הישנה", שלחו בסוף השבוע מסר ברור לעולם: אנחנו עדיין כאן. דרום אמריקה החדשה אמנם יכולה להטיף לעולם בנושאי גרעין איראני (ברזיל) ואפילו עתיד הגולן (ארגנטינה), אבל בנושא שבאמת מעסיק היום את העולם (כדורגל) - יש דווקא לאירופיות הרבה יותר מה להציע.

"כשאירופה פותחת את הפה זה כדי לפהק", אמר פעם פרנסואה מיטראן. הנשיא צרפתי המנוח התכוון אולי למה שראינו בסיבוב הראשון, בסופו כבר הודחו שבע אירופיות, ובהן איטליה וצרפת, הפיינליסטיות של 2006. רק שש עלו לשמינית הגמר, בדיוק כמו מספר העולות מקרב הלטיניות של יבשת אמריקה. הנתון הסטטיסטי הזה הספיק לפרשנים כדי למחוק, בלי בושה, את אירופה מהמפה.

ב-25 במארס 1957 חתמו איטליה וצרפת, עם ארבע מדינות נוספות, על הסכם רומא, המהווה בסיס לאיחוד האירופי היום. זה מזכה אותן, מן הסתם, במקום של כבוד באותה "אירופה הישנה", שאותה הספיד מזכיר המדינה האמריקני דונלד רמספלד ב-2003. אפילו הסופר והמדינאי הנודע פרנסואה רנה דה שאטובריאן, שלא נחשד כבעל שאיפות כלשהן על שדות הנפט של עיראק, סבר כי "אירופה הישנה לא תתקיים עוד".

אבל עם כל הכבוד לחזאים ולפרשנים ולמדינאים ולסופרים, באו שלוש אומות ושמרו על הגחלת. הולנד וגרמניה, בדיוק כמו צרפת ואיטליה, היו שם ברומא ב-1957. הן באו להוכיח לעולם כולו כי ל"אירופה הישנה" יש עדיין המשקל הרב ביותר בעולמנו, ובסוף השבוע הן הוכיחו כי הדבר נכון גם בכדורגל.

בינתיים דרום אמריקה עסוקה לאחרונה בדברים רציניים. בוועידת האקלים שנערכה בקופנהגן כיכבה ברזיל. גם בנושאי גרעין מגלים לפתע הברזילאים הבנה רבה, בעיקר אם הוא איראני. וארגנטינה? ערב המשחק מול גרמניה אירחה נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, את נשיא סוריה, והביעה את תמיכתה בהחזרת הגולן לדמשק.

קנצלרית גרמניה, אגב, עזבה את כל צרות היורו בצד והגיעה לעודד. אז מה הפלא שבזמן שדרום אמריקה עסוקה בשינוי סדרי עולם, אירופה קמה לתחייה ימים ספורים אחרי שהכריזו על מותה בטרם עת. דווקא באפריקה, שאותה אנשי היבשת הישנה ניצלו וממנה גורשו, נולד הרנסנס השני של אירופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר