זכותה של ישראל להגנה עצמית

מאמציהם של אויבי ישראל לשכנע את הקהילה הבינלאומית לשלול או להגביל את זכותה של ישראל להגנה עצמית, בעזרת הטיעון שהסגר על עזה אינו חוקי ויש להסירו לאלתר - עמדו לנחול הצלחה. למעשה, זו היתה אחת המטרות המקוריות של מארגני המשט הימי שכינו את עצמם "התנועה לשחרור עזה" ("Free Gaza Movement"), שהבהירו שהיעד אינו רק העברת סיוע הומניטרי אלא שבירת המצור הימי על עזה. גם טורקיה הפיצה טיוטה של הצהרה נשיאותית במועצת הביטחון של האו"ם שקראה לישראל "להסיר את המצור הימי על עזה" ללא הבחנה בין מוצרים לשימוש אזרחי לבין נשק.

אפילו ידידי ישראל צירפו את קולם למאבק נגד הסגר. כך למשל שר החוץ הבריטי ויליאם הייג שהודיע בפרלמנט הבריטי שהוא ממשיך "להפעיל לחץ על ישראל להסיר את הסגר מעל עזה", ומזכירת המדינה האמריקנית הילארי קלינטון אשר הסתפקה בנזיפה כללית שמדיניותה של ישראל ביחס לעזה "אינה בת קיימא ואינה מקובלת".

המאמץ להסיר את הסגר מעזה הוא יוזמה אחת מני רבות שנועדו להגביל את יכולתה של ישראל להגן על עצמה, תוך התעלמות מאיומי הטרור הנמשכים על ישראל.

ללא ספק, היתה זו אחת המטרות המרכזיות של קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל במהלך השנים האחרונות, שהחל ביוזמת הפלשתינים לגייס את בית הדין הבינלאומי בהאג נגד גדר הביטחון של ישראל. בית הדין אכן קבע כי ישראל אינה יכולה לטעון לזכות להגנה עצמית מפני פיגועי התאבדות שמקורם באזור כמו הגדה המערבית, אלא רק מפני איום מצד מדינה ריבונית.

גם דו"ח גולדסטון האשים את ישראל בפשעי מלחמה, בלי לייחס לחמאס אחריות מפורשת על ירי הרקטות מרצועת עזה. מקורן של שתי יוזמות אלה בגופים של האו"ם.

* * *

כיצד תוכל ישראל להדוף את המאמצים החוזרים ונשנים למנוע ממנה את זכותה להגנה עצמית? יש הסבורים כי מעורבות בתהליך שלום משמעותי תיטיב את מעמדה של ישראל ולפיכך עליה לפעול לחידוש מיידי של המשא ומתן המדיני.

ללא ספק חידוש התהליך אכן חיוני, אך הגישה התולה את תגובת העולם למשט הימי בהיעדרן של שיחות ישירות עם הפלשתינים, לוקה בפשטנות יתר. המאמצים להאשים את ישראל בפשעי מלחמה יימשכו ללא קשר לקיומן של שיחות שכאלה.

אחרי הכל, יש לזכור שקריאת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור את מבצע עופרת יצוקה, שהניבה את דו"ח גולדסטון, התקבלה למרות הוויתורים המפליגים של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לאבו מאזן בשיחות שהתקיימו סמוך לפעולת ישראל בעזה.

הקמת ועדת מיטשל בשלהי שנת 2000 היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך שחקירות ולחצים אינם נעלמים באופן אוטומטי בשל קיומן של שיחות שלום. הוועדה נועדה להסביר את הרקע לפרוץ האינתיפאדה השנייה ולהציע צעדים שיש לעשות כדי להגיע להסכם. באותו זמן ממש, ישראל היתה בעיצומו של משא ומתן אינטנסיבי עם נציגי יאסר ערפאת בטאבה ובוושינגטון.

הפלשתינים מבינים כי התמיכה האוטומטית שלה הם זוכים בגופים רבים של האו"ם, מחוץ למועצת הביטחון, מאפשרת להם לערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל ולהטיל מגבלות על זכותה להגנה עצמית. מסיבה זו, הפלשתינים מעולם לא זנחו את השימוש במאמץ להגיע להחלטות חד-צדדיות בעצרת הכללית של האו"ם אפילו בתקופות האופטימיות ביותר של תהליך השלום. לדוגמה: כבר שלושה חודשים לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, חידשו הפלשתינים את ההצבעות האנטי-ישראליות בעצרת הכללית ב-14.12.1993.

* * *

המהלך הראשון שאותו יכולה ישראל לנקוט הוא דרישה מהרשות הפלשתינית להפסיק את הפעילות נגד ישראל באו"ם כתנאי מקדים לקיומן של שיחות כלשהן. על ישראל להבהיר עמדה זאת בפני אובאמה. אמנם, הסכמי אוסלו לא כללו איסור על ניצול גופים בינלאומיים נגד ישראל, כמו בית הדין הבינלאומי, אך עדיין לא מאוחר כדי לדרוש זאת בהקשר של שיחות עתידיות בין הצדדים.

שנית, הדיפלומטיה הישראלית חייבת להסביר קבל עם ועדה את ההשלכות הבינלאומיות של הצעדים נגד זכותה של ישראל להגן על עצמה והפגיעה באינטרסים של מדינות רבות אחרות.

כאשר בית הדין הבינלאומי בהאג הודיע שטענת הזכות להגנה העצמית שמורה רק לסכסוכים בין מדינות, הרי המדינות הנאבקות בארגוני טרור לא-מדינתיים היו הראשונות לבקר את ההחלטה. כך טען שגריר ארה"ב באו"ם דאז, ג'ון דאנפורת' שפסיקת בית הדין נגד ישראל פירושה שלילת זכותה של מדינה להגן על עצמה מפני טרוריסטים שחוטפים מטוס ומפילים אותו לתוך בניין.

מדינות מערביות חייבות לשמר בידיהן את היכולת לבודד ולתקוף אזורים מסוימים המהווים חממה ומקלט לטרור. כיום מבצעות ארה"ב ובעלות בריתה חיפושים על ספינות באוקיינוס ההודי כדי לסכל מעבר של מחבלי אל-קאעידה ממקום המקלט שלהם בפקיסטן לאימונים בתימן ובסומליה.

אמנם יש מדינות המביאות בחשבון את הטיעונים לגבי צורכי הביטחון של ישראל, אך בפועל משקלם של טיעונים אלה מוגבל. הצגת האילוצים הביטחוניים של ישראל בהקשר של צורכי ההתגוננות של הקהילה הבינלאומית מפני טרור עשויים ליפול על אוזניים קשובות.

אמנם ישראל הסכימה להקלות בהכנסת סחורות לרצועת עזה, אולם סירבה בעקשנות לפתוח את הסגר הימי ולאפשר לחמאס להקים נמל פתוח. יש לזכור כי הסרת הסגר הימי היתה היעד המרכזי של המשט לעזה, אך הוא לא הושג. זהו המסר החשוב ביותר לקהילה הבינלאומית הנוגע לנחישותה ולחוסר נכונותה של ישראל להתפשר על זכותה להגנה עצמית, למרות המאמצים הרבים לצמצם יכולת זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו