גלעד ערכי | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלעד ערכי

, עודכן
0

במשך תשע שנים לא מצאה לנכון עיריית ירושלים להנציח את פועלו של ארנן יקותיאלי. עבור מי שהיה מנהיג החילונים בבירה ושימש יו"ר עמותת "עם חופשי" וסגן ראש העיר, לא נמצאה ולו פינה אחת בעיר שתציין את פועלו החשוב והחותם שהטביע במאבקיו לחופש ולשוויון בירושלים.

מכתביי ושיחותיי בנושא עם אורי לופוליאנסקי, ראש העיר הקודם, לא הועילו, לצערי. השבוע נעשה צדק היסטורי עם ארנן יקותיאלי, חברי הטוב ושותפי לדרך ארוכה. החלטת בג"ץ הקובעת שלא ניתן לכלול בתקציב המדינה תשלום גמלת הבטחת הכנסה לאברכים שלומדים בכוללים - היא גלעד לפועלו של ארנן יקותיאלי.

* * *

בשנת 2000 עתר ארנן לבג"ץ, באמצעות עו"ד גלעד ברנע, בתביעה לבטל את הגמלה הבלתי שוויונית המשולמת לאברכים, מכיוון שחוק הבטחת ההכנסה קובע שסטודנטים ותלמידים בישיבות ובמוסדות דת אינם זכאים לתשלומי הבטחת הכנסה. טענתו היתה שמדובר בהסדר שמפלה בין אברכים לבין שאר האוכלוסייה שזכאית להבטחת הכנסה מכוח הסעיף התקציבי.

לחלופין הציע יקותיאלי לשלם גמלה גם לסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות תורניים של זרמים אחרים.

לפני תשע שנים ניצבתי עם יוסי פריצקי ליד מיטתו של ארנן ברגעיו האחרונים. ארנן נפטר בטרם עת, בגיל 45, בעת שהמתין לשווא להשתלת לב בניו יורק. זה היה בלתי נתפס מבחינתו כי ארנן היה לוחם נחוש לצדק ולשוויון, והתוכניות העתידיות שלו כללו מאבקים רבים כל כך. כמה יכלה לשמח אותו הידיעה, שבג"ץ קבע שההבדל במטרות הלימודים, בין שזה לשם רכישת מקצוע ובין שזה לשם שמיים, או בלשונו של השופט אדמונד לוי "ציווי מדאורייתא" - שהבדל זה אינו רלוונטי.

לארנן, שהחל את פעילותו בשנות ה-80 ועמד בראש המאבקים המרכזיים בירושלים נגד הכפייה הדתית - לאפשר נסיעה בכביש בר-אילן בשבת; לפתיחת חנויות בשבת; למניעת הטבות במחירי ארנונה למשפחות דתיות; ולפתיחת בית הקולנוע הירושלמי לטובת הציבור החילוני - זהו לא רק ניצחון אישי. זהו גם ניצחון ערכי, כפי שמעיד שם העמותה שהקמנו יקותיאלי, פריצקי ואני: "עם חופשי".

ארנן יקותיאלי ראה במאבקיו את מימוש יעדי ההמנון הלאומי "התקווה" - "להיות עם חופשי" בארצנו. אך לצערי, ליבו לא עמד לו.

הקביעה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת ביניש, ש"באמצעות הכנסת הסעיף התקציבי לחוק התקציב השנתי נעקפו הוראות חוק הבטחת הכנסה שמיטיב עם קבוצה אוכלוסייה מסוימת בלבד", מתקנת אפליה היסטורית של כשני עשורים, שבהם רמסו באופן בלתי מידתי את עקרון השוויון, כשסכום של 121 מיליון שקלים חולק ל-10,000 אברכים שלומדים בכוללים.

המפלגות החרדיות זועמות, כמובן, על הפסיקה, שקובעת שחוק התקציב כפוף גם הוא לעקרון השוויון, ומבקשות לגבש חוק עוקף בג"ץ.

אם רוצים לקדם את רווחתה של אוכלוסיית האברכים, שהיא אוכלוסייה מוחלשת, על הכנסת לחוקק את חוק יסוד השוויון, ולהכיל את ההטבות שניתנו לאברכים גם על סטודנטים שמצבם הכלכלי דומה. בכך תתרום גם הכנסת להצבת גלעד ערכי לפועלו של ארנן יקותיאלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר