לפי החוק הישראלי, זכויותיו וחובותיו של אדם מתגבשות רק עם לידתו. בשל כך, על דרך הכלל, עובר אינו בעל כשירות משפטית לזכויות וחובות. אכן, בעניין זה ניתן לעיתים להבחין בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי, ובין עבירת הרצח או ההריגה לבין עבירות אחרות. כך, למשל, במקרים מסוימים זכאי עובר שנולד בסמוך למות המוריש - לרשת אותו, והמשפט הפלילי אוסר הפלת עובר פרט לחריגים המנויים בחוק. ברבות ממדינות העולם קיים איסור פלילי דומה על רקע תפישות דתיות, שרווחות גם בהלכה היהודית, ולפיהן מגיל מסוים העובר הוא יצור חי לכל דבר, והמתתו - כמוה כרציחת אדם מבוגר. במקרה הרצח של טלי עטר המצב סבוך הרבה יותר, שכן העובר הוגדר כחי כאשר הוצא מבטן אמו ונפטר רק כעבור כמה ימים, לאחר הלידה. הקושי העיקרי שיעמוד בפני התביעה יתמקד בשלושה עניינים: הוכחה שהעובר אכן היה "חי" מבחינה משפטית ברגע יציאתו לאוויר העולם, הוכחת הקשר הסיבתי שבין רצח האם לפטירת התינוק, ושלילת אשם תורם ומכריע של גורמים אחרים שהביאו למותו, כגון סיבוכים טרום-לידתיים. בנסיבות שונות לחלוטין גזר לפני כחמש שנים בית משפט השלום בצפת עונש מאסר על נהג שהורשע בגרימת מותו ברשלנות של תינוק. על אף שבעת התאונה עוד היה התינוק עובר במעי אמו, שהיתה בחודש השמיני להריונה, הצליחה האם להיחלץ מן התאונה ועברה ניתוח קיסרי דחוף. רק מאמצי החייאה אינטנסיביים הביאו להופעת דופק אצל העובר, למשך פחות מיממה, אך לבסוף הוא נפח את נשמתו. במקרה זה פסק בית המשפט שלנוכח העובדה שהעובר חי כמה שעות לאחר לידתו, יש לראות בו אדם חי לכל דבר, והרשיע את הנהג הפוגע. אין ודאות שכך יוכרע גם במקרה הנוכחי. משקל מכריע בעניין זה יינתן לטיב הראיות הרפואיות שמלוות תיק זה.
סוגיה משפטית סבוכה
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
