אהוד ברק צריך להתפטר.
לא צריך להמתין להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבירור נסיבות ההשתלטות על המשט לעזה כדי לקבוע ששר הביטחון ברק צריך לתת את הדין על ההסתבכות המיותרת הזו, וללכת הביתה.
מי שהיה ראש ממשלה, רמטכ"ל ולוחם סיירת נועז באנטבה, מתגלה ברבות השנים כפוליטיקאי קטן וכשר ביטחון כושל, שהחליט על אסטרטגיה של עימות ישיר, ושלח את חיילי השייטת מצוידים ברובי צבע לעמוד מול מאות אנשים שהיו מצוידים בגרזנים, סכינים ואלות, והפקיר בכך את החיילים לגורלם.
האם היה צריך להיכנס למלכודת הזו בעיניים פקוחות? האם לא ניתן היה להעריך שלא כל 600 האנשים על הספינה הם תלמידיו הנאמנים של מהטמה גנדי, הדוגלים באי אלימות? האם ברק חשב שהשטים יקבלו את החיילים בזרועות פתוחות ובמטחים של סוכריות? האם לא היה אפשר להיערך בדרך אלגנטית ומתוחכמת יותר כדי לנטרל את הספינות? האם נעשה הכל כדי למנוע את העימות המיותר שבו נהרגו 9 מהשטים, 44 נפצעו ו-10 חיילים נפגעו-
אפשר לומר, שההסתבכות המיותרת הזו סייעה לפורר ולנתץ את המיתוס וההילה שברק ומקורביו ניסו לטפח בשנים האחרונות. הם בנו תדמית של מר ביטחון, מקצועי ושקול, שמסייע לבלום את המדיניות הנוקשה של אולמרט ושל ביבי, ושמהווה גורם מאזן חשוב מול הלאומנות של שר החוץ ליברמן. כמה סיפורים סיפרו לנו הדוברים של ברק, שאנחנו יכולים לישון בשקט, שיש בממשלה "מבוגר אחראי".
אחראי? ממש לא. כל מפגש של אהוד ברק עם מפגינים מסתיים תמיד בוועדות חקירה. אנחנו זוכרים עדיין את הכישלון ואת אחריותו לאירועי אוקטובר 2000. איך בהיותו ראש ממשלה ושר ביטחון, הוא הפעיל מדיניות כוחניות וחסרת מעצורים שאיפשרה ירי באש חיה לעבר מפגינים, והביאה לתוצאה העגומה של הריגתם של 13 מאזרחי ישראל הערבים.
זה אותו ברק, שהיה מאדריכלי מבצע "עופרת יצוקה", ואישר להעניש אוכלוסייה אזרחית, תוך שימוש מופרז ולא פרופורציונלי בכוח. התנגדותו של ברק להקמת ועדת חקירה לבחינת ממצאי דו"ח גולדסטון, דירדר את מדינת ישראל לשפל חסר תקדים במעמדה הבינלאומי.
אין חולק על כך שלישראל הזכות והחובה להגן על אזרחיה. אך מדיניות המצור הלא מוסרית של ברק ונתניהו של שליטה במעברים שנמשכת ארבע שנים וחצי, מתוך מחשבה שאולי הפלשתינים יתקוממו נגד שלטון חמאס, מעידה על שיקול דעת קלוקל.
זהו המשך ישיר למדיניות שהופעלה ב"עופרת יצוקה", שמאפשרת ענישה קולקטיבית של מיליון וחצי פלשתינים, שלא עורכת הבחנה בין לוחמים לאזרחים ובין טרוריסטים לחולים, שהביאה, לדברי ארגון אמנסטי, לכך ש-4 מתוך 5 פלשתינים ברצועה תלויים בסיוע הומניטרי למחייתם. נלעגים במיוחד היו ניסיונות ההסברה של ישראל להראות שבעזה יש חיים טובים.
בנוסף, ברק מתגלה גם כשר ביטחון פחדן, שנושא באחריות ישירה לכך שגלעד שליט עדיין בשבי חמאס. החשש לקבל החלטה אמיצה, קשה וכואבת של שחרור מחבלים ורוצחים, מתוך מחויבות להשיב את שליט חזרה להוריו, וחוסר היכולת להפעיל את השפעתו אצל ראש הממשלה, מעלה את השאלות אז מה בדיוק הוא עושה שם? מי צריך אותו שם-
עד כה, ישראל התקשתה להסביר לעולם את עילת המצור על עזה. שר הביטחון ברק התקשה להסביר לציבור את ההססנות בעניינו של גלעד שליט. אין טעם שנמתין להסבריו בוועדת חקירה על הפיאסקו של המשט.
את המסקנות עליו להסיק כבר עכשיו, וללכת הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו