זעם ישראלי מוצדק מלבה את התביעה להפעיל כוח צבאי רב נגד חמאס, אשר פעיליו ביהודה ובשומרון רצחו שלושה נערים ישראלים. בעיקר שכאשר צה"ל נשלח להשליט סדר בחברון - התערב חמאס־עזה ותקף ברקטות ובפגזי מרגמות יישובים בנגב. מה שהיה הוא שיהיה.
מהלכי המחבלים ברצועה העצימו את הפופולריות של התביעה להלום בהם במלוא העוצמה. זה טבעי ומובן וראוי, ונותן אותותיו גם בסקרי דעת הקהל. כאשר נפתלי בנט ואביגדור ליברמן דורשים להכות במחבלים, ודבריהם בקבינט המדיני־ביטחוני מגיעים מייד לרשות הרבים - הם גוזרים קופון פוליטי־פופולרי בסקרי דעת הקהל.
מבצע צבאי, תקיפת מטוסים וחדירת כוחות קרקע הם מהלכים מצלצלים, רועמים, הנותנים דרור לזעם העצור בלבבות ביישובי עוטף עזה ובתל אביב. לעומת זאת, שינוי יחסי הכוחות במהלכים אפורים כמעצר אסיר ביטחוני משוחרר והחזרתו לכלא, או החרמת כספים באגודות צדקה ששימשו למימון הטרוריסטים - חסרים את הזוהר שבפעילות הצבאית, אף כי תוצאותיהם בעלות חשיבות.
בעת השמעת קריאות פופוליסטיות אין רואים את מחירן. חמאס מתועב בעיני רוב העולם, אבל מי במדינות השכנות ובמערב לא ייצא להגנתו ויגנה את ישראל בחצותה את הרצועה בטנקים? טיוטת הודעת הגינוי של האיחוד האירופי כבר ממתינה בבריסל.
נכון, אילו בקצה המנהרה נראה אור של הפלת משטר חמאס ברצועה, כדאי היה ליטול את הסיכון. רק שיכולתה של ישראל לעשות כן לבדה היא חזיון תעתועים, פאטה מורגנה. להפלת חמאס נחוצה ברית מעשית (אם גם סמויה) שמגדירה לעצמה מטרה מפורשת כזאת, וכוללת נוסף על ירושלים גם את קהיר, עמאן ורמאללה. מי שיודע כיצד לכוננה, יוזמן להרצות עליה בישיבה הבאה של הקבינט המדיני־ביטחוני.
חמאס מצוי בנסיגה. קופתו ריקה. פעילות צה"ל ביהודה ובשומרון חסמה את הכספים שכמעט זרמו מקטאר. הסנקציות יותר יעילות מן הפצצות. רק שפעילותן פחות מרשימה ויותר ממושכת.
אין זאת אומרת שישראל צריכה לשבת בחיבוק ידיים. היא אינה עושה זאת. עופרת יצוקה היה מבצע נכון, שהתארך יתר על המידה. עמוד ענן היכה בחמאס בשיעורים הנכונים. מהלכים אלה נועדו מראש ליצור רגיעה ממושכת, ואין בהם כדי לפתור כליל את הבעיה.
אלי ישי הציע פעם לבנימין נתניהו להכין תפריט. להודיע לאיסמעיל הנייה איזה מחיר גבוה תגבה ישראל כנגד איזו פגיעה של חמאס בה. זו קלאסיקה של "ניהול משברים", שכן בחזית עזה אין "זבנג וגמרנו".
בעיקר שיש יסוד לחשוב כי חמאס עצמו מעוניין לסיים את ההתלקחות ונקרע בין צורך זה לבין הרצון להידמות לגוף לוחמני פעיל. אסור להחמיץ את האפשרות שהתבונה תגבר בממשלת עזה על ההתלהמות. מי שמציע "חומת מגן 2" ברצועה צריך להרהר מה יחשוב עליו מקץ עשרה ימים, ובעיקר מה יעשה עם פירות המבצע הזה לאחר השלמתו המוצלחת.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
