במוצאי שבת, בתום אחד הערבים הדרמטיים ביותר בתולדות הספורט בישראל, איבדה אהובתי, מכבי חיפה, את אליפות ליגת העל בכדורגל לאחר שלא השכילה לנצח את בני יהודה. במקביל הפועל ת"א חזרה מירושלים עם ניצחון מתוק על בית"ר. עבורי, אוהד מכבי חיפה מלידה שבחר לחיות בתל אביב, ועבור 15 אלף מחבריי הירוקים שעשו את דרכם מהצפון בשיירות כדי למלא את איצטדיון בלומפילד, אובדן האליפות לווה בתחושה קשה מנשוא שדומה אולי רק לאובדן אדם יקר. בתוך דקות הפך יום חג ליום חורבן, ומשהו בפתאומיות הזאת הפך את החוויה למכאיבה הרבה יותר מהרגיל. מי שלא אוהב כדורגל יחשוב שזה מגוחך, אבל אלפי אנשים יצאו לרחובות יפו כשהם המומים ואבלים ממש. * * * הכחשה: "זה עוד לא נגמר. שריקת הסיום עוד לא נשמעה בטדי. בית"ר עוד רגע משווה. בטח יש פה טעות: יגלו שהפועל שיתפו שחקן שלא כדין ויורידו לה נקודות. מחר תחליט ההתאחדות לכדורגל לקזז נקודות מחדש, וכולם יראו שבעצם אנחנו אלופים". כעס: "קיבינימט, איך שלומי ארבייטמן לא שם את זה ברשת? למה קטן הוציא קרן קצרה? ולמה השופט הבן-אלף הוסיף רק שש דקות? אלישע, תתפטר! לוזון, תתפטר! ביבי, הביתה! אין אלוהים!" אשמה: "זה בגלל שהתחלתי לכתוב מאמר על הזכייה באליפות כבר ביום שישי. זה בגלל שאיבדתי את המצית הירוק, מצית המזל. לא, בעצם זה בגלל שבאנו באופניים מרחוב סלמה ולא משדרות ירושלים, כפי שתמיד עשינו וניצחנו. זה בגלל ששתיתי בירה מבקבוק חום ולא מבקבוק ירוק לפני המשחק כי הירוק לא היה קר. אידיוט, מה רע בבירה פושרת? במו ידי הבאתי את הנאחס. בשביל בירה פושרת שווה לאבד אליפות-" דיכאון: "זהו, אל תדברו איתי, אין יותר בשביל מה לחיות. אני לא בא יותר בחיים לכדורגל. אני עם הקבוצה הזאת גמרתי. האוברדראפט לוחץ, התינוק לא נותן לישון בלילה והאיראנים עוד רגע מפציצים. רק מכבי חיפה היתה לי לנחמה, ועכשיו, ריבונו של עולם, גם זה נגמר". השלמה: "טוב נו, זה בסך הכל כדורגל. עוד רגע מתחילה עוד עונה, העיקר שאנחנו בריאים. יש לי אישה שאוהבת אותי, ילד חמוד. אז לא לקחנו אליפות, אפשר לחשוב... יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים". * * * בעוד אנו מעבדים את הכאב, אוהדי הפועל ת"א שיכורים מניצחון, צופרים ושרים תחת חלוני. מעניין אם יש גם שלבים לצהלה ולאופוריה. אולי כשהם יגיעו לשלב ההנגאובר, אצפור גם תחת חלונם. כן, הירוק עולה. אבל למה, רפאלוב, למה לא יכולת לשים אותה בפנים-
ביום שאחרי, למען שלום הציבור ולמען בריאותי הנפשית, זה הזמן לגייס כלי שימושי מלימודי שנה א' בפסיכולוגיה - מודל קובלר-רוס להתמודדות עם אובדן. או בשמו העממי: חמשת שלבי ההתאבלות.