כשצה"ל מנסה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשצה"ל מנסה

, עודכן
0

"שלטון דמוקרטי חייב לדאוג גם לזכויות המיעוט הנתון למרותו", כך קבע בג"ץ בעתירה החשובה של האגודה לזכויות האזרח, שתבעה לבטל את האיסור הגורף שמנע מפלשתינים לנסוע בכביש 443.

אני מניחה שגם שופטי בג"ץ נוסעים בכביש 443 שמחבר בין ירושלים לבין מחלף בן-שמן. ואני בטוחה שהצורך להגן על ביטחונם ושלומם של הישראלים עמד לנגד עיניהם כשקבעו שהמפקד הצבאי אינו מוסמך לאסור על פלשתינים להשתמש בכביש, ולכן עליו לגבש הסדרי תנועה חלופיים.

לרגע היה נדמה שהפרקטיקה המבישה, שאיפשרה הפרדה גזענית, של דין אחד ליהודים ודין אחר לפלשתינים, עומדת להתבטל בזכות פסיקת השופטים. אך בתום חמשת החודשים שהקצה בית המשפט לצה"ל לצורכי התארגנות ולקביעת הדרכים לשמירה על הסדר והביטחון בכביש, מתברר שרק פלשתינים מעטים יוכלו לנוע בכביש 443.

צה"ל החליט "לסדר" את בג"ץ ולתחום רק קטע מהכביש לנסיעת פלשתינים, ולבנות ליד כלא עופר מחסום שלא יאפשר להם להגיע לירושלים או לרמאללה.

זו הפעם השנייה שצה"ל מצפצף על החלטות השופטים בנוגע לכביש 443. בפעם הראשונה הוא עשה זאת כשהודיע לבג"ץ שהפקעת הקרקע הפרטית של פלשתינים לצורך סלילת חלק מהכביש תשרת גם את צורכיהם.

בית המשפט לא פיקפק בזמנו בהודעה הזו, אך בפועל, למרות ההודאה, במשך תשע שנים נאסר על פלשתינים לנסוע בכביש. גם ההסדר הנוכחי הוא עוד ביטוי להתעמרות של שלטון הכיבוש בחייהם של פלשתינים, שאינם זכאים ליהנות מחופש תנועה, והתעלמות מסוכנת מפסק דינם של השופטים.

בג"ץ קבע במפורש שהאיסור על הנסיעה בכביש הוא גורף, אינו מידתי ואינו סביר, ומעודד תחושה של חוסר שוויון. כתוצאה מכך, מיהרו פוליטיקאים, שפסיקתו של בג"ץ אינה תואמת את עמדתם, ויזמו תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שימנע מבג"ץ לקבוע בנושאים ביטחוניים שנוגעים לחיי אדם.

אמנם יוזמת החקיקה לא הבשילה עדיין לכדי חוק, אך הניסיון לבזות את בית המשפט העליון, להלך אימים על השופטים, לקעקע את מעמדו ולהצר את צעדיו, כבר פעל את פעולתו המזיקה. מעודד מהגיבוי שהעניקו לו חברי הכנסת, החליט כנראה מישהו בצה"ל שפסיקות בג"ץ הן סוג של המלצה.

מי שמוקיע, ובצדק, את ההורים והחינוך העצמאי בעמנואל, על שלא צייתו להוראת השופטים לבטל את כל סממני ההפרדה הגזענית והאפליה הנפסדת בין בנות ממוצא אשכנזי לבנות ממוצא מזרחי, בבית ספר שמתוקצב בידי המדינה, חייב גם להוקיע את הצפצוף בריש גלי של מערכת הביטחון על בית המשפט, כשמדובר בפגיעה בזכויות אדם של פלשתינים.

בחרדים הרבה יותר קל להשתלח מאשר במערכת הביטחון ובצה"ל. כשמדובר בהם, כולם עוברים מהר לדום מתוח. אם הצבא מנסה "לעבוד" על בית המשפט ועוברים על כך לסדר היום, זה לא צריך להפתיע אף אחד שגם בית ספר קטן בעמנואל שם פס על החלטות השופטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר