המשבר באירופה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשבר באירופה

, עודכן
0

אל לנו להקל ראש במשבר הכלכלי הפוקד היום את אירופה ובהשפעתו השלילית על המשק הישראלי. אין זה אומר כי עלינו להיתפס לבהלה, אולם עלינו לחזות נכונה השפעת משבר זה על המשק בישראל, ולהיערך בהתאם. באופן מיוחד חשוב מאוד שהשפעת משבר זה תובא בחשבון בעיצוב תקציב המדינה הדו-שנתי. המקורות שיעמדו לרשות המדינה על מנת לממן את הוצאותיה בהכרח יצטמצמו.

בשל מגמת היחלשות היורו, התמורה ליצואן הישראלי כתוצאה ממכירות לגוש היורו תפחת באופן משמעותי. מעבר לכך, המשבר הפיננסי העובר כיום על האיחוד האירופי בוודאי יתבטא גם בהפחתת הביקושים, ובהכרח ישפיע על הכלכלה הריאלית שם. כלומר - אנו נמכור פחות מוצרים לאירופה, וכתוצאה מכך הכנסות המגזר העסקי והכנסות המדינה יירדו בהתאם.

בנקים גדולים באירופה מקצים כיום מקורות אדירים כדי לרכוש איגרות חוב ממשלתיות, וכתוצאה מכך האשראי שאותו יוכלו להעמיד לרשות המגזר העסקי יצטמצם. כך תיפגע גם הכלכלה הריאלית. 750 המיליארדים שמדינות האיחוד האירופי יקדישו לסיוע לכלכלות החלשות באירופה לא יבלמו את תהליך השחיקה.

אלא שההשפעה על ישראל לא תהיה רק עקב הפגיעה ביצוא לאירופה. בשנת 2009 נחלק היצוא הישראלי לכמה גושים - 26 אחוזים לגוש היורו; 35 אחוזים לארצות הברית; 20 אחוזים לאסיה, וליתר ארצות העולם אנו מקדישים 19 אחוזים מכלל היצוא.

כלומר, לא רק שהיצוא לאירופה מהווה רבע מכלל היצוא הישראלי, ולכן במצב הנוכחי פגיעה ביצוא תשפיע על המשק - הסכנה היא שלהיחלשות הכלכלה באירופה תהיה השפעה עולמית. ומכאן ייתכן כי אנו בפתחו של משבר כלכלי חדש, שמבחינתה של ישראל יהיה חמור אף יותר מהמשבר הגלובלי הקודם.

אין די בצמיחה ואין די בהגדלת התוצר לנפש או בהרחבת היצוא. כלכלה לאומית מתמוטטת כשאין לה שליטה על ההוצאה בתקציב. אי אפשר להחזיק כלכלה לאורך זמן כשהגירעון הוא למעלה מעשרה אחוזי תוצר, או כשהחוב הלאומי מגיע למאה אחוזי תוצר במונחים שנתיים. האיחוד האירופי גיבש קריטריונים מחייבים, ולפיהם אסור שהגירעון התקציבי יעלה על שלושה אחוזי תוצר. יוון מוכיחה כי האשליה שניתן להגדיל את הוצאות המדינה מעבר ליכולותיה האמיתיות היא הרת אסון. ואין להתעלם מהמצב בבריטניה, אשר אף היא תצטרך לעבור קיצוצי עומק בתקציבה.

קיצורו של דבר, הפעם מקורו של המשבר לא נעוץ במגלומניה של בתי ההשקעות הגדולים בארצות הברית, אלא בחוסר היכולת של מדינות לנהל תקציב אחראי. הלקח לגבינו הוא שעל אף הירידה הצפויה בהכנסות המדינה, יש לשמור על גירעון תקציבי מוגבל בלי לפתור את הבעיה בדרך של העלאת המסים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר