אחרי חודשים ארוכים שבהם היא הפעילה לחצים, ישירים ועקיפים, על מבקר המדינה בפרשת הבלטות והשיפוצים שנעשו בדירתה הפרטית - הגיעה אתמול דליה איציק אל קו הגמר: שרוטה, פצועה, מדממת, אבל עם פסקה בדו"ח המבקר שאליה כל כך חתרה. פסקה שאיתה היא מנופפת ודאי בפני כל מי שעוד מוכן לשמוע אותה. מה בדיוק קובע המבקר? שבגלל ההנחיות העמומות שהיו בעניין הפיכת דירתה הפרטית לדירת השרד שלה כיו"ר הכנסת, ומשום שאיציק טרחה ביוזמתה להחזיר את עשרות אלפי השקלים שהושקעו ברכישת ובהנחת הקרמיקות בסלון דירתה - לא נמצא דופי בהתנהלותה בסיפור הזה. במילים אחרות: הלחצים על המבקר נשאו פירות. דליה איציק, מומחית למניפולציות, השיגה בסוף את שלה. זה קרה אחרי שעל פי הפרסום ב"הארץ" מאתמול היא שאלה את המבקר, בעת שימוע שהאחרון קיים לה, שאלה קטנה ותמימה: האם זה נכון שאתה מתכוון להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. היא אמרה זאת כאילו בהיסח הדעת, כאילו במקרה, ללא כוונת זדון. היא סובבה בדרכה את הסכין הקטנה ודילגה לנושא הבא. איציק הכחישה שהציגה את השאלה, המבקר לעומת זאת לא פירסם הכחשה, ויו"ר הכנסת לשעבר דהרה קדימה, כאילו הכל כבר מאחוריה; כאילו שעכשיו נסללה בפניה שוב הדרך להתמודדות על תפקיד נשיא המדינה. כאילו שזה באמת בהישג ידה. אז לא: גם אחרי היד הרכה של המבקר בפרשת הבלטות, יוצאת איציק רע, אפילו רע מאוד, מהדו"ח המלא על מה שהתרחש בכנסת בתקופת כהונתה. בכנסת שלטו אי סדרים כספיים, היו מכרזים תפורים, המבקרת הפנימית, כבעבר, היתה בובה בברכת היו"ר. איציק לא ניערה אותה ולא הוסיפה לה לבקשתה כוח אדם. דוגמה אישית? אחריות אישית? יצירת הרתעה- קראתי ולא מצאתי בדו"ח. דליה איציק לא בסביבה. היא טרודה כנראה בחיפוש הבלשניקוב החדש שיעזור לה להיבחר לנשיאות המדינה.
המתנה של דליה איציק
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
