פוליטיקה עם כבוד

בריטניה העניקה לנו אמש שיעור מאלף של "איך עושים זאת נכון". פחות משבוע לאחר הבחירות, שלא העניקו לאף מפלגה רוב בבית הנבחרים, הודיע אתמול ראש הממשלה גורדון בראון על התפטרותו ("תודה, ושלום"). זה יכול היה להיות אפילו מושלם יותר אילו בראון היה עושה זאת כבר בתחילת השבוע.

בריטניה הבי-פולארית אינה רגילה להקמת קואליציות אבל היא יכולה ללמד מדינות רבות, ובראשן ישראל, כיצד שומרים על כבוד הפוליטיקה מול עסקנות וסחר סוסים. בריטניה יודעת שהשעה (בעיקר הכלכלית) קשה, ולכן צריך להיות גדול, בוודאי כשבוחרים במקצוע, פוליטיקה, שבו השאיפה היא להנהיג.

השיטה הבריטית עובדת גם אם הבחירות לא תאמו את המסורת. גורדון בראון נשא נאום (סוף סוף מרגש), נסע למלכה להגיש את התפטרותו וזו מיד הטילה את אחריות הרכבת הממשלה על דיוויד קמרון שנסע מיידית לדאונינג סטריט.

המלכה אתמול העבירה את רסן השלטון הפרלמנטרי לדיוויד קמרון הצעיר. ראש הממשלה הראשון שלה היה וינסטון צ'רצ'יל בקדנציה השנייה שלו. דיוויד קמרון הוא ראש הממשלה ה-12 בעידן המלכה הנוכחית. הוא לא נולד עדיין (נובמבר 1966) כשצ'רצ'יל הלך לעולמו (ינואר 65). קמרון כמו צ'רצ'יל (בקדנציה הראשונה) היה ראש ממשלה של קואליציה. בכל שבוע ילך קמרון לבקינגהם לעדכן את המלכה (מסורת). היא אולי תספר לו מחוויות הקואליציה של צ'רצ'יל.

בריטניה היא אמנם כבר לא האימפריה שהיתה, אבל עדיין גורמת לנו לחלום. ראש הממשלה "מת", יחי ראש הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו