על המשמעות האמיתית של גמר הגביע

לכאורה, המשחק הזה נראה כמו עוד גמר גביע בין קבוצה אחת קטנה, שבשבילה מדובר בתואר היסטורי (כמעט), לבין קבוצה שהגביעים האחרונים שהצטברו בארונה, אולי עשו לה טוב מאד בסטטיסטיקה, אבל לא באמת ניחמו אותה.

עם זאת, מעבר לתואר השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי, יש הרבה דברים אחרים על הכף. למשל, צריך להתייחס לכך שהקבוצה שתזכה בגביע תתחיל הכי מאוחר את העונה האירופית שלה, וזה אומר בסיבוב השלישי. המשמעות: שני משחקים בלבד לפני שלב הבתים בליגה האירופית, שכמו שראינו השנה כולל קבוצות אטרקטיביות לא פחות מהצ'מפיונס ליג.

עכשיו חישבו על התסריט הבא: בני יהודה זוכה בגביע ודרור קשטן לוקח אותה לשלב הבתים באירופה כבר בקיץ הקרוב. הפועל תל אביב מצידה תגיע מדורגת השנה, אבל זה באמת כבר פחות קריטי לה והיא לא צריכה את המוטיבציה האירופית, כדי להבין שאם העונה הזו תסתיים בלי תואר, מי יודע מתי כן.

בכלל, שווה לשים לב למה שהולך לקרות באירופה השנה מבחינת הישראליות: הניקוד השלילי של השנים האחרונות נמחק ומתחילה צבירה חדשה. עונה מטורפת של הנציגות הישראליות, ויש מצב שנקבל שתי נציגות לצ'מפיונס ליג בעוד כשנתיים. אבל עוד חזון למועד.

על כר הדשא יתפתח הערב מן הסתם שידור חוזר של המפגשים הקודמים בין הקבוצות. לוזון יסגור הרמטית, כולל שמירה אישית על שכטר (לא שבאמת צריך את זה לנוכח היכולת של החלוץ בתקופה האחרונה), ויש סיכוי לא רע שניגרר להארכה, לפנדלים ולמשחק משעמם לא פחות מגמר ה"רווק" שייערך במקביל.

מהצד של הפועל יהיה מעניין לראות אם אלי גוטמן, שכשל בחילוף בדרבי שבו זרק את מאנטשווילי והעלה את דה סילבה לחוד, ייתן צ'אנס אחרון לבויאן ורוצ'ינה, שהתפקיד שלו, למי ששכח, הוא חלוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו