כשהבלם משחק מגן והמגן משחק קשר

1. ראיתי לפני כמה חודשים ראיון טלוויזיה עם ז'וזה מוריניו בערוץ של צ'לסי. הוא התקיים לאחר הניצחון 0:2 על ליברפול באנפילד, שבו הקבוצה עצרה את מכונת ההתקפה שמנגד, אשר נראתה בלתי עצירה בחודשים האחרונים באנגליה. מוריניו התייחס להצבתו של המגן ברוניסלב איבנוביץ' כבלם. "מגן חכם יכול די בקלות לעבור להיות בלם כי הדרישות הפיזיות נמוכות יותר", אמר, "תעביר בלם להיות מגן, וזה יהיה רע מאוד". זה נכון, כמובן: המדידות השונות לגבי מרחקי הריצה של שחקנים מראות שברוב שיטות המשחק המגינים מגיעים לקילומטראז' הגבוה ביותר.

נזכרתי בדברי מוריניו כשראיתי את שקודראן מוסטפי, בלם סמפדוריה, נשלח להתבזות באגף ולא מצליח לייצר הגבהה סבירה במחצית ראשונה כמעט אפוקליפטית מבחינת גרמניה נגד אלג'יריה.

חטא על פשע. במרכז הקישור שיחק אחד המגינים הימניים הגדולים של תקופתנו - פיליפ לאם. פפ גווארדיולה החל בתעלול הזה בניסיון לכפות שיטת משחק שמנצחת עם 900-800 מסירות. סיטואציה הזויה: מגן לעת מצוא מתבזה, בעוד אחד הטובים בעולם צופה בו מעמדה מיותרת, 40 מטרים משם.

2. שדר יפני, חסר הבנה בגיאוגרפיה של ההיסטוריה, אמר על דורטמונד במונדיאל 2006 כי "סימני ההזנחה של התקופה הקומוניסטית עוד ניכרים בה" (דורטמונד לא היתה בשלטון קומוניסטי), אבל זו עיר שנושמת כדורגל. כמו בכל גרמניה, את המונדיאל מקרינים לאלפי אנשים על מסכים בכיכר העיר, אבל בדורטמונד גם אולם התזמורת הפילהרמונית מוקדש להקרנת המשחק.

במשחק הקהל חצוי. הדורטמונדאי המצוי הוא איש עבודה קשה - בירה אחרי העבודה וכדורגל בשבת. סיכוי טוב שהוא גם בן מהגרים מפולין. עזיבתו של מריו גצה, בנו של פרופסור, נתפסה איכשהו אצלו כמשהו בוגדני בהרבה מעזיבת שחקנים רבים אחרים. "Clean Boy" ("ילד נקי"), אמר לי עליו אחד האוהדים. האוהדים שם לא ישרקו בוז לשחקן המאנשאפט, אבל הם שמחו על החלפתו.

אנדרה שורלה, שהוא תירוץ הרבה יותר טוב לחלוץ, נכנס וגרמניה התחילה לייצר מצבים שהניבו את השערים. יוגי לאב, המאמן החוכמולוג, לא התעקש על הטעויות שלו.