השבוע רעשה הארץ מדבריו של ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, שביטא את דעתם של רבים על כך שמערכת החינוך החרדית מצמיחה בורים. מתברר שאותן נורמות נחשלות ואנטי-דמוקרטיות שהשתלטו במרחב החינוך החרדי, שולטות גם במכללת "אורות ישראל", מכללה אקדמית דתית לחינוך. החינוך הגבוה, שאמור להיות מעוז הנאורות והפתיחות, מחויב לפלורליזם, לחופש דעה ולהגנה על כבודן ועל זכויותיהן של נשים - פעל בגלוי להביא לפיטוריה של ד"ר חנה קהת, כך על פי טענתה. המוסד שבו היא עבדה מציג עמדה שונה לחלוטין. לדברי קהת, בחסות המועצה להשכלה גבוהה, שמממנת את המכללה בסך של כ-2 מיליון שקלים (כ-80 אחוזים מתקציבה) מאפשרים צנזורה אקדמית, רדיפה וחרמות וקיצוץ במשרתה של מי שמלמדת במכללה זה 15 שנה. ד"ר קהת, אישה אמיצה ונחושה, הקימה את ארגון "קולך", ששם לו למטרה לקדם את מעמד האישה בחברה הציונית? דתית. הארגון פועל להשמיע את קולן של נשים שסבלו מאונס ומהטרדה מינית. במסגרת פעילותן הענפה הצליחו חנה קהת וחברותיה להביא לפיטוריו של הרב כהן מאוניברסיטת בר-אילן, שהטריד מינית וביצע מעשים מגונים בסטודנטיות, תוך ניצול יחסי מרות ותלות בו. מגמת ההתחרדות וההקצנה שעוברת על החברה הדתית, שמנהלת מאבק אגרסיבי נגד הפמיניזם הדתי, מתבטאת גם בפגיעה בד"ר קהת, שמשלמת מחיר אישי על פעילותה ועצמאותה הרעיונית. הטענות המובאות כאן מבוססות על ערעורה של קהת לבית הדין הארצי לעבודה - לאחר שטענותיה בעניין הרקע לפיטוריה נדחו בבית הדין האזורי לעבודה. עם מינויו של הרב פרופ' נריה גוטל לראש מכללת "אורות ישראל", לפני כארבע שנים, טוענת קהת, החל מסע ההתנכלויות נגדה. על פי הטענות שהציגה חנה קהת בבית הדין לעבודה, הרב גוטל הוא חברו הטוב של הרב כהן, שפוטר מאוניברסיטת בר-אילן. לדבריה, הוא ניסה להשתיק ולטייח את התלונות על ההטרדות המיניות, פעל למניעת בירור הפרשה וסייע בניסוח הפשקווילים שהופצו נגד ד"ר קהת. לדבריה, גם רב המכללה, הרב אריאל, שהוא פוסק ההלכה המרכזי של המכללה ומשמש כמרצה בה, הוציא כרוז פומבי נגד קהת בגין עמדותיה ופעילותה מחוץ למכללה. לטענת קהת, הרב אריאל ייעץ בגלוי לתלמידות שלא להירשם לשיעוריה של קהת לאור השקפת עולמה. ד"ר קהת היא מרצה מצוינ ועטורת ושבחים, שבמהלך שנות עבודתה הרבות בתחום ההוראה צברה ידע וניסיון רב. למרות איכויותיה המקצועיות והעובדה שאין שום טענה לגבי איכויות ההוראה שלה, התנהל לטענתה במכללה מסע הסתה נגדה. לדבריה, תלמידות הוזהרו לכאורה שלא להיכנס לשיעוריה בשל דעותיה הפמיניסטיות "המסוכנות". לאחר מכן השתמשו המסיתים במיעוט הנרשמות כעילה להדחתה ולפיטוריה, מנימוקים כלכליים כביכול. במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית ופלורליסטית, חייב משרד החינוך לפעול כדי לשרש דעות שמרניות, סקסיסטיות ושוביניסטיות, ולהגן על החופש האקדמי. מי שמתיימר לחנך דור של משכילים חייב לאפשר שמיעת מגוון עמדות, גם כשמדובר במכללה דתית. אם המהלך לפיטוריה של חנה קהת יצליח, עלול הדבר להביא להרתעתן של נשים דתיות מלנקוט עמדות מתקדמות ועצמאיות. על המועצה להשכלה גבוהה מוטלת האחריות הערכית והמוסרית למנוע תוצאה חמורה ואנטי-חינוכית זו.
