על רקע הניסיונות להגביל את שכר הבכירים במשק, ובזמן שבאוויר מהדהדת השאלה הקשה מה בעצם עושה בנאדם עם משכורת של מיליון שקלים בחודש, ממשיכים 2.9 מיליון ישראלים ללכת לעבודה. סתם עבודה. אם אתה לא "בכיר במשק", תצטרך לעבוד נורא קשה. וכמה שתעבוד קשה - כבר גילית: אף פעם לא ייצא לך זהב מהברז במטבח. ויש עוד ישראלים, אלו שעובדים, ואולי גם מגרדים את שכר המינימום, אבל רק אחרי שמכרו את נשמתם וחייהם. אני לא מדברת על עובדי קבלן מנוצלים, על פועלי ניקיון רמוסים, אלא על עובדות הרשויות המקומיות. בפסקאות הקרובות נלמד, ילדים, על סייעות גני הילדים המועסקות בידי העיריות. הן מקבלות את הילד שלכם בבוקר בגן, הן מנגבות לו את הטוסיק ואת הנזלת, ויש לכולנו אינטרס ראשון במעלה שהן יתוגמלו כראוי. הדסה, סייעת בגן ילדים ציבורי, היא אמא לחמישה ילדים, והיא משתכרת שכר של 3,369 שקלים בחודש. זה השכר שלפיו תחושב הפנסיה שלה, והוא לא חוקי, כי הוא פחות משכר המינימום. לכן הוסיפה הרשות המקומית שורה נוספת בתלוש, 1,142 ש"ח, "תוספת לפי חוק". זו המשכורת: 4,511 שקלים, ברוטו, אחרי 20 שנה, והיא לא צומחת לפי ותק, ניסיון או תעודות. ש-פחה בחסות החוק. הדסה מתייצבת לעבודה ב-07:30 בבוקר, אחרי שפיזרה את הילדים שלה במוסדות החינוך, ואוי לה אם תאחר בדקה, ותמצא הורה ממהר בשער הגן. היא נדרשת לעבוד 42 שעות שבועיות, כי בעיירת הפיתוח שבה היא מתגוררת מונהג יום חינוך ארוך. בניגוד לגננת, הדסה חייבת לעבוד גם בימות החופשה במערכת החינוך (בחופשת הפסח, למשל, עליה לנקות ביסודיות את הגן). ובניגוד לגננת, בחופש הגדול הדסה לא תקבל משכורת, אלא אם כן תעבוד כמפעילת קייטנה. עבודה עם ילדים היא שוחקת ומתישה. חוץ מטיפול ותמיכה ב-35 ילדים במשך שמונה שעות בגן, הדסה גם חייבת להשתתף בהשתלמויות בערבים, לנכוח במסיבות אחר הצהריים ולהגיע לאסיפות הורים. חוזר מיוחד של המרכז לשלטון מקומי דורש ממנה את המשימות הבאות: לנקות כל יום את הגן, לרכוש את מוצרי המזון לגן טרם בואה לעבודה, לתחזק פינות חי ופינות ליטוף, להשקות את הגינה, לטפל "טיפול הגייני" בילדים, לתמוך בהם בשעת משחק, לגרף את החצר, להגיש את הארוחות, להדיח את הכלים, לקשט את הגן לקראת ימי הולדת, להאכיל את הדגים, להשתתף בישיבות צוות, לערוך סריקות ביטחוניות בגן(!), להכין את חומרי העבודה והיצירה, לתחזק "מרכזי למידה דינמיים", לשנות את הסדר בגן במעבר מפעילות לפעילות, להכין את הגן לקראת חגיגות ולנקות אחריהן, לטפל בגינה ובפינת החי גם בעת חופשתה. ויש עוד. בדרך כלל מדובר בנשים מבוגרות. כאלה שמצד אחד אין להן ברירה אחרת, ומצד שני יש להן ניסיון ומיומנות, ויכולת נבונה להגיע אל נפשו של הילד. הן לא מאוגדות כמו הגננות, ולא יכולות להכריז על שביתה. רק אנחנו, ההורים, יכולים לזעוק את זעקתן. אנחנו מפקידים בידיהן את האוצר שלנו. משרד האוצר חייב להתעורר.
שכר הסייעות
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
