מה הצעד הבא? לסמן "Jude"?

מדינה אחר מדינה מצטרפת אירופה לחרם זוחל על ההתנחלויות, לרבות כאלה הממוקמות בגושי ההתיישבות, שכל שוחר שלום בעולם יודע כי בהסדר קבע ייכללו בישראל הריבונית. לא מדובר בחרם כולל.

להפך, הסחר עם ישראל עדיין פורח. אך כלכלת אירופה מתקדמת באורח איטי לחרם כולל על תוצרת ההתנחלויות, ואולי בקרוב יתחילו לסמן אותה בסופרמרקטים במילה המוכרת היטב מהמאה ה־20: Jude.

אם תעמוד ישראל במריה יגלוש החרם גם לישראל בקווי הקו הירוק כפי שהמחרימים האנטישמיים בתחום התרבות והבידור נוהגים כבר עתה. הם אינם שוללים מופע רק באריאל אלא בראש ובראשונה בתל אביב. הרעשים אשר קדמו לאישור שיתוף הפעולה המדעי במסגרת תוכנית Horizon היו אות מבשר רע.

יש סיבה לכעוס על אירופה, אבל מדוע להלין עליה? מכלי תקשורת ישראלי המבקש להביא שלום בוועידה הנושאת את שמו עלה שלשום קול הקורא להפר חוק ולסרב לשרת בצה"ל, ואין פוצה פה ומצפצף (זה ראוי לפחות סובלנות מאשר כלפי הקולות הצורמים של חנין זועבי). כל שאירופה עושה בהידוק המצור על ישראל באמצעות ההתנחלויות אינו חורג ממה שמציעים לה בראש חוצות מנהיגי השמאל הקיצוני. אלה שאחוות העמים בפיהם אינם מקפידים בכבודה של אחוות עם אחד.

המובילים העיקריים בהידוק המצור על ההתנחלויות הם הביורוקרטים של האיחוד האירופי. יש להם קשיים רבים ביבשת. מדינות רבות מאוכזבות מן הנטל הרובץ על כתפיהן. הן רוצות להשתחרר מהפקידים בבריסל. המאבק המתנהל בין גרמניה לבין בריטניה בעניין מינוי בכיר של ראש ממשלה בדימוס מלוקסמבורג הוא שיקוף מובהק של בעיית האיחוד האירופי מבית, ובכל זאת מרכיביו מוצאים תמיד מכנה משותף לפגוע בישראל באמצעות ההתנחלות.

האיפה־ואיפה הנשקפת מכך אינה זרה לישראל. מנהיגיה יודעים כי החרם מתפשט באיטיות, אבל בלחצם של הבית היהודי והאגף הימני בליכוד הממשלה מעדיפה להעלים עין ולטפל בנושא באורח שטחי. מיום ליום מתברר עומקו של הנזק שנגרם לישראל עם הפסקת המשא ומתן המדיני.

אילו ניאות בנימין נתניהו להגביל את הבנייה בהתנחלויות במהלך ההידברות עם אבו מאזן (שממילא אינו מעוניין בשלום), היו נחסכים מישראל קשיים רבים כפעילות הרשות הפלשתינית באו"ם, הלחץ הגובר לשחרור אסירים ביטחוניים והמעמסה על הכלכלה והתרבות שלה.

כאשר נפתלי בנט מכנה על דעת עצמו את אבו מאזן כמי שהוא "ארכי־מחבל"; וכאשר אביגדור ליברמן יורה מן המותן הצהרה כי נציג האיחוד האירופי הוא "אישיות בלתי רצויה" ויגורש - גרוע ממה שנעשה לשגריר הטורקי - כי אז אנרכיה בחסות הממשלה משתלטת על ניהול מדיניות החוץ הישראלית.

בכיר ישראלי ששמע דברים אלה שאל עד מתי מוצע להבליג עם הבנייה בהתנחלויות? מתי יעבור זעם? הוא גם ידע להשיב בעצמו ולעצמו: עד תום כהונתו של ברק אובאמה. יש תאריך יעד. צריך איפוק־מה.