"עדת מדינה" - רק בכותרות

בזמן שחוקרי המשטרה ממלאים פיהם מים ולא מאשרים, ולו בקריצה, שאלות שמופנות אליהם על ידי העיתונאים, נותרים האחרונים כדייגים עם חכות ריקות. כאשר הפרקליטות מסרבת למסור ולו שביב מידע מחקירת הולילנד, לא נותר לעיתונאים אלא לצטט בכירים אנונימיים כביכול. הכל כדי להעניק לסקירתם נופך אמין.

האומנם בכירים? להלן העובדות: מאז הותרה פרשת הולילנד לפרסום, מרבים הכתבים ליחס חלק מהנאמר ל"גורם בכיר במשטרה" או ל"מקורב לחקירה". בכסות צמד המילים הללו מפזר כל כתב את הערכותיו ורשמיו וכן דברים שנמסרו לו מפי גורמים שאינם מקורבים לחקירה, בהם עורכי דינם של החשודים, כאילו היו דברי אלוהים חיים מפי ה-חוקרים בה"א הידיעה. אחרי הכל, מדובר בפרשה שאותה כינה שופט בימ"ש השלום בראשון לציון "אחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה", ולכן אין זה מפתיע כי התחרות בין אמצעי התקשורת על המידע גדולה.

הדוגמה הבולטת ביותר היא ה"מידע" שהתנוסס בכותרות ראשיות בעיתונים ושכמעט הפך את שולה זקן לעדת מדינה. הכל החל בפרסומים על מגעים סמויים כביכול בין המשטרה לזקן. נסיעתו של עורך דינה מיכה פטמן למקום הימצאה בחו"ל רק הגבירה את הספקולציות, שהפכו למידע ודאי ובדוק שנמסר לעיתונאים מידי מי אם לא, "מקורבים לחקירה".

במשטרת ישראל עשו אתמול שריר: הודעת הדוברות שהוציאו לכל הכתבים הבהירה הבהר היטב: "בעקבות הפרסומים על מגעים עם שולה זקן יובהר בזאת כי אין כל אמת בפרסומים, וממילא מקורם איננו במשטרה או בפרקליטות".

לשון ההודעה ותביעת המשטרה מבהירות עד כמה רחוק הלכו אמצעי התקשורת ברצונם להקדים את כלי התקשורת המתחרה, עד כמה נוהגים כולם להסתמך אלה על דבריהם של אלה ונופלים בפח. הנזק שנגרם לנו כאמצעי להעברת אינפורמציה, מקור פרנסתנו, הוא הפגיעה הנמשכת באמון הציבור בנו ובאמינותנו. ועל כך חבל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו