קבר לבכות עליו

היום לפני 62 שנה, ואני בן שנתיים, התהפכו חיי. זה קרה ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח, הימים ימי מלחמת הקוממיות. ארז צבי לבנון, צעיר בן 25, ארז את חפציו בחדר קטן בשכונת סנהדריה בירושלים, ונפרד מאשתו הצעירה ומבנו בן השנתיים, שרכב בעליצות על האופניים החדשים שקיבל ליום הולדתו מאבא שבא ממשמרתו על הר הצופים. צבי טמן אקדח פרבלום עתיק מתחת לבגדיו ויצא.

צבי היה חולה אז, וכשיצא לדרכו אשתו רצה אחריו: "אתה חולה, תישאר בבית". אך הוא השיב "כל חבריי כבר אינם, ורק אני עדיין בבית", ויצא לדרכו. לא חלפו אלא כמה שעות וקול פיצוץ עז החריד את ירושלים. המוני פורעים תקפו את השיירה להר הצופים. מה לא נכתב על אותה שיירת רופאים שהפכה לשיירת רפאים.

הילד בן השנתיים הוא אני. ילד קטן שגדל למציאות של יתמות כואבת - חלק ממשפחת חללי אותה שיירה.

מילדותי יום הזיכרון לחללי צה"ל לא היה יום הזיכרון שלי. עבורי, ד' בניסן היה יום הזיכרון. בכל פעם שהתאריך הנורא צוין בלוח השנה העברי אמי היתה לוקחת אותי מבית הספר לסנהדריה, לבית העלמין הישן, ממש מול ה"בית" שבו גרנו באותו יום מר. התרגלתי לעמוד דומם מול לוח שיש ענקי שעליו נחרטו 47 השמות של נרצחי השיירה. משם היינו נוסעים לבית הכנסת "ישורון", במרכזה של העיר החצויה, לטקס האזכרה. וכך שנה אחר שנה.

השנים חלפו, אני הייתי לבחור צעיר, ירושלים חוברה לה יחדיו, ואז, בעת שירות מילואים בשנות ה-70, אי שם על גדות התעלה, קראתי את הספר "ג'רוזלם ג'רוזלם" ועולמי השתנה באחת. רק אז גיליתי כי מבין חללי השיירה יש 22 נעדרים שלא זוהו. כלומר, קבר האחים שהוקם לאחר רצח חברי השיירה בדרך להר הצופים, אינו כולל את כל חללי השיירה.

בצר לי, התחלתי לחקור בעניין. לא אפרט כיצד הגיע אלי המידע וגם לא מתי - אך עם השנים הוברר לי מעבר לכל ספק כי חלק מהחללים טמונים במערות קבורה בבית קברות מוסלמי. מאז אני וחבריי מייחלים ליום שבו נדע בוודאות היכן קבורים יקירינו.

זו בעצם בקשתי היחידה: לדאוג שאם אבי וחבריו נמצאים שם, במערות הקבורה המוסלמיות, הם יועברו לקבר ישראל. בינתיים אני עומד מול אבן השיש הענקית כפסל ולא יודע אם אבי קבור מתחת לאותה אבן דוממת או לא.

בשנים האחרונות האזכרות הממלכתיות ביום הזיכרון מקלות עלי. אני גאה כי חללי אותה שיירה זוכים לכבוד המגיע להם. גם מחר אגיע לשם, אבל משהו עדיין חסר לי. אני עדיין מקווה שגורם ממלכתי כלשהו יתפוס יוזמה ויביא את חללי ישראל שקבורים במערות הקבורה של המוסלמים, ואולי גם אבי ביניהם, לקבר ישראל.

רק אז ארגיש כי הושלמה המלאכה עבור ילדינו, נכדינו והבאים אחרינו.

הכותב הוא דובר התנועה לאיכות השלטון. אביו, צבי, נפל בשיירה להר הצופים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו