מחסן החלפים

"התורמת שהפכה לסוחרת" - כך כונתה יפית שוקרון, כשנחשפה השבוע רשת סוחרי האיברים בראשותו של גיבור ישראל, תא"ל מאיר זמיר. אמהות חד-הוריות, נשים קשות יום - זהו בדרך כלל הפרופיל של מוכרי איברים בישראל.

סיפוריהם של אנשים שאיפשרו לקצור את איבריהם תמורת כסף התפרסמו בתקשורת לאחר שהתלוננו שאנשי הרשת הונו אותם, ולא שילמו להם כפי שהתחייבו. התיאורים שלהם על מה שהביא אותם למכור את איבריהם מעלים את השאלה האם הם עשו זאת מבחירה חופשית אמיתית.

די ברור כי מי שמוכרים את איבריהם עושים זאת מתוך מצוקה כלכלית קיצונית, ששוללת כל יכולת לשיקול דעת רציונלי ולבחירה חופשית אמיתית. המוטיבציה שלהם היא הישרדות כלכלית ורצון למלט את משפחותיהם וילדיהם מחרפת רעב.

"הצלחתי לסגור את כל החובות שלי לשוק האפור", אמרה שוקרון בראיון לתקשורת. אך מצבם של התורמים, בדרך כלל, אינו משתפר בזכות ה"עיסקה" שעשו.

שוקרון עצמה הצטרפה לרשת הסוחרים, שפעלה בשיטתיות בקרב אותה אוכלוסייה פגיעה וחלשה. כפי שדווח, אנשיה עברו במחלקות הדיאליזה בבתי חולים ברחבי הארץ, ושיכנעו מטופלים לרכוש כליות. הם רימו והונו אנשים הן לגבי הניתוח והשלכותיו והן באי מתן התמורה לקצירת האיברים, תוך הפעלת לחץ פסיכולוגי ואיומים עליהם.

אין ספק שקיימת מצוקה אמיתית של מחסור באיברים להשתלה. כ-5,000 אנשים שהכליות שלהם לא מתפקדות חיים בישראל, וכמה מאות מהם זקוקים בדחיפות להשתלת כליה. המערך הרפואי עומד פעמים רבות חסר אונים לנוכח המצוקה. אנשים שנאלצים להמתין זמן רב מתפתים, מתוך ייאוש, לקנות איברים מתורמים אחרים, זרים ואנונימיים.

במשך שנים מתנהל ויכוח האם מכירת איברים היא ביטוי לחירות הפרט או לשעבודו. באוקטובר 2006 יזמתי חוק האוסר סחר בבני אדם בכלל, ובתוכו התייחסות ספציפית, האוסרת סחר למטרת נטילת איברים מהגוף. אך גם החוק, לצערי, לא הצליח להנחיל את התפיסה הערכית, שהאדם העני אינו יכול לשמש כמחסן לחלקי חילוף בעבור העשירים ממנו.

במדינה שבה כבוד האדם הוא ערך חוקתי - אסור להפוך את חלקי הגוף לחפצים סחירים. אסור שהם יהיו סחורה עוברת לסוחר, שיכולה להימדד בשווי כספי. האיסור למכירת איברים מבטא תפיסה שהאדם הוא בעל כבוד אנושי, כבוד שאינו סחיר בשוק.

דרך המלך למנוע תופעות מכוערות כפי שנחשפו בפרשת תא"ל זמיר ויפית שוקרון איננה במתן הכשר לתפיסה הנפסדת שמבקשת לאפשר מכירת איברים, אלא בעידוד תרומות איברים מהמת באמצעות כרטיס אדי. זו חובה מוסרית, מעשה נאצל המציל חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו