"תראה, הכי קל היה לי לקום וללכת. היו לי כל הסיבות. הרי מדובר במועדון שאני' המנג'ר, אפילו לא יודע מי הבעלים שלו או מי הכתובת לתלונות. אבל עמדו בפניי שתי אפשרויות: לקום וללכת, ואז לא הייתי יורד ליגה בפעם הראשונה, או להחליט שאני עושה כאן משהו מיוחד, מאתגר מאוד והרבה מעבר לכדורגל - סוחף עיר שלמה למען המועדון שלה. ראית בעצמך את הקהל, את השחקנים, ראית את הרוח של פורטסמות'". את הדברים האלה אמר לי בחודש שעבר אברם גרנט, עת ביליתי עימו יום שלם בפורטסמות'. אכן, אברם, ראיתי... אבל מילא אני, כל אנגליה ראתה, ויותר מזה - ממשיכה לראות את המופע שלך עם חבורת ה"מפורקים" שלך. במועדון של פורטסמות' יש פוסטר ענקי על הקיר שמקדם את האורחים, ובו רואים שחקנים צוהלים עם הגביע. היה זה בסך הכל לפני שנתיים. היתה זו פורטסמות' של המנג'ר הארי רדנאפ. היתה זו פורטסמות' שנוהלה על ידי שם כמו גאידמק (הבן) - שם נרדף לכסף. אבל מאז השתנו הרבה דברים. המנהלים נטשו, הכסף הלך, המועדון הידרדר לתחתית והמפרקים הגיעו לעיר הנמל. גם אברם. אלא שהוא לא בא לפרק. הוא בא, אמנם קצת קשה להגיד לבנות, אבל כן לשרוד. לא בפרמייר ליג, אלא בכלל. ובסוף הוא מביא לוומבלי במאי גווייה ספורטיבית לגמר. ומול מי? צ'לסי. יכול להיות תסריט יפה מזה- אבל התסריט של אברם אתמול הוא עוד יותר יפה: בן של ניצול שואה הראה אמש לאבא שם למעלה מה זו גבורה ביום השואה.
