Yo: מטורף, תרתי משמע

אם נכנסתם בימים האחרונים לאפסטור או לגוגל פליי, בוודאי לא יכולתם להתעלם מאפליקציה מוזרה, שהלוגו שלה הוא ריבוע סגול פשוט וריק, ושמה Yo. האפליקציה הזו, שנמצאת כרגע בראש מצעדי ההורדות, מסוגלת לעשות דבר אחד בלבד: לשלוח את המילה Yo לאחד מאנשי הקשר. זה כל הסיפור. רוצה לשאול חבר מה המצב? שלח Yo. מתעניינת בשלומה של החברה מהלימודים? שלחי Yo. חייב לדעת אם היא ערה? Yo.

הסיפור מקבל טוויסט כשמגלים שמדובר באפליקציה ישראלית. כן, המוח היהודי שוב מצליח לכבוש את העולם. קם בבוקר יזם בשם אור ארבל והחליט לפתח אפליקציה כל כך פשוטה, כל כך מינימליסטית, כל כך חדגונית - וזה פשוט עובד. הסטארט־אפ הקטן כבר זכה להשקעה של מיליון דולרים מצד משקיע ישראלי אחר והפך לשיחת השבוע בכל בלוגי הטכנולוגיה בארה"ב, וזה באמת ראוי להערכה. זה מוכיח, בפעם המי יודע כמה, שלנו הישראלים יש את היכולת לזהות טרנדים, להמר על המהלך הנכון - ולקצור את הפירות.

Yo הוא טרנד לוהט שעם הזמן ידעך כנראה, כמו אפליקציות רבות לפניו. אבל ההצלחה המטאורית של הרעיון, שלפיו מילה אחת (ודי סתמית למען האמת) מספיקה ליצירת קשר ולדיאלוג בין בני אדם, היא משהו ששווה לדבר עליו. המצדדים ברעיון כזה טוענים שמדובר באבולוציה של התקשורת הבין־אישית. לאורך ההיסטוריה בני אדם המציאו שפות וסימנים מוסכמים שיסייעו לנו לתקשר זה עם זה. בעידן הדיגיטלי, שבו המסרים נמדדים ב"סאונד בייט" (יצירת מסר קצר וקולע ככל האפשר, התמחותם של נתניהו ואובאמה, אגב), זה טבעי לחלוטין שהמסרים יתקצרו לכדי מילים קצרות. זה התחיל כשפייסבוק הביאה לנו את הלייק, זה צבר תאוצה עם טוויטר שמאפשרת העברת מסרים קצרים בלבד, וממשיך כעת

ב־Yo. המשתמשים באפליקציה מסבירים ש־Yo טומן בחובו תקשורת אינטואיטיבית שלמה שמבוססת על הקשרים הגיוניים.

מהצד השני אפשר להקים זעקה ולשאול: עד לאן נגיע? מה קרה לשיחת אחד־על־אחד ישנה וטובה? האם שיחת טלפון כבר הפכה להיות מועקה? ושלא נדבר, רחמנא ליצלן, על ביקור אישי של חבר או בן משפחה כדי לשאול לשלומו ולבלות איתו זמן איכות. האם עתיד התקשורת הבין־האישית יסתכם בשיח של רבעי ציוצים, במילות סלנג סתמיות ובאייקונים בווטסאפ? במידה מסוימת, חזרנו לימי תקופת האבן, שבה האדם הפרה־היסטורי תיקשר באמצעות תחריטים וציורי קיר. ומילא אנחנו, המבוגרים, שמכירים וזוכרים את המצב בעבר ויכולים למצוא את האיזון הנכון בבואנו ליצור קשר עם אחרים, אבל כבר היום הנוער גדל על האינסטנט, על המהיר ביותר כאן ועכשיו ועל חוויה של יצירת קשר בתיווך טכנולוגי כלשהו.

באופן אינטואיטיבי אני מתחבר יותר למחנה השני, אבל מוצא את עצמי מסתקרן מכל חידוש טכנולוגי שעשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה. הווטסאפ, למשל, הפך עבורי לדרך העיקרית לתקשר כמעט עם כל מי שחשוב לי. ה־Yo לא יכול להחליף שפה שלמה, אבל הוא כן יכול להקנות לנו הרגלי שיחה חדשים ודווקא לעזור לנו לפתח את הדמיון בפענוח מסר כזה או אחר. ואל תשכחו, זה ישראלי, Yo.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!