ללכת עם ולהרגיש בלי | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ללכת עם ולהרגיש בלי

, עודכן
0

האם סין תצטרף בסופו של דבר למערב ותתמוך בהחרפת הסנקציות נגד איראן? שאלת מיליון הדולר של השבוע עדיין לא הגיעה לשוק ההימורים בלונדון, אבל בקצב הזה הרעיון עדיין אפשרי.

בייג'ין אינה רוצה בסנקציות חדשות נגד שותפתה המסחרית איראן. אם היא תתמוך בסופו של דבר, זה יהיה רק מחוסר ברירה. לוושינגטון יש את הכלים להכאיב לסינים (טיבט, טייוואן) כמו שלסינים יש את הכלים להכאיב לאמריקנים (כלכלה, איראן). משיחת הטלפון הנעימה, כך אומרים, בין אובאמה להו ג'ינטאו, עולה כי שני הנשיאים של שתי המעצמות מעדיפים להגיע להסכמה. ככה זה כשסין וארה"ב בנו מערכת יחסים כה תלותית, שבה האחת מנטרלת את רעותה.

במשך חודשים ארוכים שידרה בייג'ין אותו פזמון: "סנקציות אינן האופציה היחידה". אלא שבשבוע שעבר הפתיע הבית הלבן כשבישר כי הסינים מוכנים לדון בהחרפת הסנקציות נגד טהרן. בייג'ין אמנם לא אישרה, אבל לסינים יש את הדרך שלהם לבשר דברים: כיאה למעצמה קומוניסטית - נציגי החברה האזרחית עושים זאת עבור המפלגה. איש אקדמיה סיני בכיר, מרצה ליחב"ל, נשלח למערכה והצהיר כי "סנקציות חדשות בתמיכת סין בדרך".

סין וארה"ב מנהלות בחודשים האחרונים מאבקים במספר חזיתות: הראשונה היא כלכלית, כשבייג'ין ממשיכה לעצבן את וושינגטון כשהיא דואגת לפיחות בערכו של המטבע שלה (היואן). אמריקה ממשיכה לקוות כי יואן גבוה יותר יאפשר לערכו של הדולר לרדת, וכך יסייע ליצוא האמריקני. הסינים לא ממהרים לתת להם אותה מתנה. מעבר לכך יש לנו את החזית בטיבט (המפגש בין אובאמה לדלאי-למה) ומכירת הנשק האמריקני לטייוואן, שהסינים רואים כהתערבות בענייניה הפנימיים.

הסינים שואפים היום להיות בסדר עם כולם. איך עושים את זה? גם מצטרפים למערב בהסכמה לסבב רביעי של סנקציות, אבל במקביל דואגים לסרסן כדי שהן תהיינה יעילות כמו שלושת הסבבים הקודמים. ככה יוצאים בסדר גם עם איראן.

לוושינגטון ובעלות בריתה האירופיות אין זמן. הן צריכות עוד לשכנע את חברות מועצת הביטחון הלא קבועות (ברזיל, טורקיה ולבנון) להסכים להחרפת הסנקציות. יפן מכהנת כנשיאה התורנית של חודש אפריל של מועצת הביטחון. בחודש הבא זו כבר תהיה לבנון.

כל ההתנהלות מובילה אותנו לאפשרות ההגיונית היחידה: סנקציות קשות מצד ארה"ב נגד איראן, ואולי גם מצד השותפות האירופיות שלה. ייתכן מאוד שסין תצטרף, אבל ערכן של הסנקציות שהיא תהיה מוכנה להן שווה הרבה פחות ממיליון הדולר של המהמרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר