תוצאה של שיקולים פוליטיים

לא צריך להיות מומחה גדול לדיפלומטיה כדי להבין שהבריטים כועסים עלינו מאוד. גורלו של בכיר חמאס מחמוד אל-מבחוח מעניין אותם בדיוק כמו תוצאות המחזור האחרון בליגה האלבנית בכדורגל. לעומת זאת, גורל הדרכונים שלהם חשוב להם מאוד. הבריטים לא יכולים היו להתעלם מההיסטריה התקשורתית בממלכה סביב הפרשה. בין 27 צילומי הדרכון של חברי "חוליית החיסול", שהודפסו בעיתוני בריטניה בכל רזולוציה אפשרית, היו גם 12 בריטים. מיליבנד חייב לשמור על כבוד הממלכה.

הבריטים יכולים היו לעשות את זה אחרת, אבל הם העדיפו לבחור בדרך הקשה. יש, הלוא, בחירות בקרוב. ב-6 באפריל מתפזר הפרלמנט. כעבור חודש הבחירות עצמן. הסקרים לא מנבאים טובות למפלגת הלייבור. לשר החוץ מיליבנד יש שאיפות לרשת את גורדון בראון, אם וכאשר. מיליבנד קפץ על ההזדמנות הנדירה - למצוא חן בעיני דעת הקהל, בעיני התקשורת ואפילו בעיני האופוזיציה השמרנית.

השמרנים נראו אפילו יותר מודאגים מהלייבור אתמול. ויליאם הייג, מבכירי מפלגתו, התעניין לדעת "כיצד נבטיח לעצמנו שמקרה כזה לא יישנה". בשלישית. העולם הדיפלומטי מציע כלים שונים כדי להביע כעס וזעם. גירוש "דיפלומט בכיר" הוא בהחלט צעד חמור הרבה יותר מהחזרת שגריר להתייעצויות. הצעד החמור ביותר הוא, כמובן, ניתוק יחסים - וגם את זה עשו לנו השבוע (מאוריטניה). גירוש שגריר הוא הצעד החמור הבא. מיד אחר כך בהיררכיה - גירוש דיפלומט.

הדבר הבעייתי בסיפור הזה הוא מה צפוי לנו בהמשך. ההערכה בירושלים היא כי הבריטים נתנו לנו "מכה קשה - ודי", אבל יש עוד מדינות הממתינות עם פטיש ביד בתור. אירלנד, צרפת, אוסטרליה וגרמניה. גם להן יש דעת קהל וגם להן יש פוליטיקאים שעושים חשבונות אלקטוראליים. אל-מבחוח, מצידו, יכול רק לחייך בקברו. הוא עשה לישראל נזק בחייו. הוא ממשיך גם במותו.

אגב, בביקורת הדרכונים בבן-גוריון נכנסים לכוננות: בעקבות אזהרת הנוסעים של ממשלת הוד מעלתה מפני זיוף דרכונים בישראל, לא בטוח שהתיירים הבריטים יסכימו להציג דרכונים. אפשר תמיד לחקות את הבריטים ולאיים לגרש את מי שלא יציג את דרכונו לאריתריאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו