קרובים למיצוי, רחוקים מאופטימיות

קשה היה להחמיץ אתמול את קולות הדאגה בצד הישראלי, שמונה ימים מתחילתו של מבצע "שובו אחים". הדאגה העיקרית היתה ועודנה לגורל החטופים: העובדה שאחרי כל כך הרבה ימים טרם נפתח מו"מ או הוצבה דרישה כלשהי לשחרורם מגבירה באופן טבעי את החשש למצבם, וגם חומת האופטימיות שעטפה את בני משפחותיהם מאז החטיפה החלה להיסדק.

גם העובדה שלמרות התקדמות מסוימת בחקירה - שעליה הצהיר אתמול ראש הממשלה - טרם הגיעה ישראל אל החוטפים והחטופים, אינה מבשרת טובות. בכל רגע עשויה אמנם להתקבל "ידיעת הזהב" שתאפשר לשב"כ ולצה"ל לסגור מעגל מודיעיני ומבצעי, אבל חוסר היכולת לתרגם את העליונות למעשה במשך ימים ארוכים מלמדת משהו על מגבלות הכוח והאמצעים ומחייבת הפקת לקחים לעתיד, משום ההנחה הסבירה שלהתארגנות שביצעה את החטיפה יקומו במהרה יורשים שיבקשו לחקות את הצלחתה.

אבל הדאגות לא מסתכמות רק בציר המבצעי המיידי - זה שנועד להשיב את החטופים. גם במבצע הרחב, שמכוון נגד כל התשתיות של חמאס בגדה (פוליטיות, כלכליות, אזרחיות וכמובן צבאיות), מתקרבת ישראל אל הקצה: תיקי המודיעין והיעדים שהוכנו במשך חודשים מוצו בגל המעצרים שנערך השבוע, ולראיה - אתמול לפנות בוקר נעצרו בגדה 30 אנשי חמאס בלבד, מרביתם זוטרים, מספר קטן בהרבה מהיקף העצורים בימים הראשונים לאחר החטיפה. בכירי צה"ל אמנם מקפידים לתדרך שאין עליהם לחץ כלשהו לסיים את המבצע, אבל בשיחות סגורות מתקבל הרושם שהשלב הנוכחי שלו קרוב למיצוי.

אבל לא רק היקף המטרות מטריד את מערכת הביטחון, אלא גם העלייה בחיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית. מבצעי המעצרים של הימים הראשונים לפעולה עברו בשקט, אבל ביומיים האחרונים כבר נרשמו התנגדויות לפעולות צה"ל באזור רמאללה, בג'נין וגם בחברון - שתושביה מגלים קוצר רוח מהכתר שמוטל על האזור מאז שבת ומונע מכ־700 אלף איש חיים תקינים. מחשש להתרחבות העימותים צפויה ישראל להקל את הלחץ על האוכלוסייה, גם כדי לאפשר לה להתכונן לחג הרמדאן שיחל בקרוב.

לכאבי הראש בגדה נוספו אלה שמתגברים בדרום: גם אתמול, כמו בכל יום בשבוע החולף, שוגרו לשטח ישראל רקטות מעזה. חמאס אמנם אינו עומד מאחורי הירי, אבל בניגוד לראשית השבוע אינו עושה הרבה להפסיקו. ישראל מקפידה להגיב על השיגורים באגרסיביות גוברת כדי לייצר בצד הפלשתיני מאזן רווח־הפסד ברור, אך נזהרת לא להחריף את התגובה יתר על המידה כדי לשמר הפרדה בין הזירות ולא להיגרר להסלמה לא רצויה בעזה. ועדיין, גובה הלהבות ייקבע כנראה על ידי חמאס, שצריך לבחור עתה אם לרסן את היורים או לממש את איומי הזרוע הצבאית שלו מאתמול לנקום על הפעולות שמבצע צה"ל בגדה.