"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמה נמוך עוד אפשר לרדת?

,עודכן

המבצע שבו משתתפים אלפי חיילים, אנשי שב"כ ושוטרים, לחילוצם מהשבי של אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל־עד שער, שואב את ההזדהות של כולנו. ישראל שוב אחת. דומה שהחברה הישראלית מאוחדת כולה בימים האלה עם שלושת הנערים ועם בני משפחותיהם. מתפללים, מתרגשים, מצפים במתח לכל רמז עליהם, והלב נמצא עם החיילים שיצאו למלחמת אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד.

זהו רגע נדיר שמסייע לאבחן את הפרופורציות הנכונות של העניינים שמטרידים אותנו בימים אחרים. מלחמות קטנוניות מתגלות ככאלה, ואנו ממוקדים בעיקר.

אלא שלא בכל מקום. מנהל החשבונות הזוטר, אותו אחד שעובד בשירותם של סותמי הפיות מ"ידיעות אחרונות" - אינו מוכן לתת לאירועים הללו להפריע לו במשימה העיקרית: להפיל את ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, באמצעות השחרת פניו.

בעניין זה יש בעיה קטנה, מכיוון שכל הסקרים לא מציבים מועמד שיכול להתחרות מול נתניהו. מה עושים? מנסים להשחיר את פניה של רעייתו, שרה. זהו מאמץ שנמשך כבר כמה שנים, ואין מי שעבד בשנים האחרונות בבית ראש הממשלה שהצליח לחמוק מאנשים שתישאלו אותו על כל פרט בחייה של רעיית ראש הממשלה. כל השמצה, גדולה כקטנה, זכתה לכותרות ענק, ולתמונות לא מחמיאות, ב"ידיעות אחרונות".

בימים האחרונים באו רבים לבתי משפחות החטופים, כדי לעודד ולחזק ולחבק. שרים ואנשי ציבור, וסתם עם ישראל. ובאה גם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. כלי התקשורת דיווחו גם על ביקורה. ערוצי הטלוויזיה שידרו, וכך גם תחנות הרדיו. גם הכתב של "ידיעות אחרונות" דיווח, מן הסתם, וצלמי העיתון צילמו. זה תפקידם. אלא שבממלכת נוני מוזס החליטו להפעיל שיקול דעת כמקובל שם, והחליטו למחוק אותה. שום מילה.

זה אכן אירוע קטן, בימים שבהם צבא שלם עורך מרדף אחרי חוטפי נערים - אבל הוא מדגים היטב כיצד גם בימים שבהם המדינה כולה פועמת בלב אחד, מחלקת הנהלת החשבונות ע"ש נוני מוזס לא נחה לרגע.

זה לא מקרה ראשון שב"ידיעות אחרונות" מוחקים את הגב' נתניהו כאשר ההקשר חיובי. זה קרה פעמים רבות. כך קרה, למשל, כאשר הגב' נתניהו ניהלה מאבק נגד גירוש ילדי עובדים זרים - אג'נדה ש"ידיעות אחרונות" קידם. לאחר השריפה בכרמל אימצה שרה נתניהו כמה מקרובי הנספים, ובהם משפחתו של דני חייט. ב"ידיעות אחרונות" החליטו להעלים את הסיפור. כאשר שרה נתניהו סייעה בהבאתם של זוג תאומים לישראל, לאחר שנולדו בסיוע אם פונדקאית, הדיווח על המאמץ להביאם ארצה הוצנע ונפסק ברגע שנודע על מעורבותה של הגב' נתניהו בעניין. והיו עוד לא מעט פרשות כאלה.

לא כך, כמובן, כאשר בסיפורים שליליים נגדה עסקינן: אז, "ידיעות אחרונות" מקדיש עמודים שלמים, גם לזוטי־זוטות. העיקר להתנפל. והעיקר לא לפרסם משהו חיובי. לא נתפלא אם או־טו־טו, חטיפה ובלעדיה, יחזור עיתונו של נוני מוזס לעיסוק החביב עליו, לעוד סיפור של זוטי־זוטות הנוגע לשרה נתניהו. בהקשר השלילי, כמובן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר