על ציפיות ואכזבות

1. הבטיחו לנו מאמן זר בנבחרות הצעירות, כדי ליצור עתיד לכדורגל הישראלי, אבל הכל נשכח ושוב מתעסקים רק בנבחרת הלאומית. למה אבי לוזון לא עומד מאחורי המילה שלו, להביא בעל שם שיעמוד מאחורי האקדמיה, ובמקום זה עסוק בלתפוס תמונה עם דונאדוני, קלינסמן וכדומה.

העובדה שדונאדוני היה שחקן גדול במילאן הגדולה של אריגו סאקי לא הופכת אותו למאמן גדול, והתוצאות שהשיג מדברות בעד עצמן. גם בנבחרת וגם בקבוצות הוא איכזב, כשלאחרונה פוטר מנאפולי.

אני לא רוצה להביע דעה מקצועית נחרצת, אבל אני ממשיך לטעון שעדיף לנו מאמן ישראלי. גם אין שום סיבה לתת לו סכום עתק, שאותו לא קיבל כמאמן איטליה.

2. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר. קל לנו לבקר את הקבוצות הקטנות על רכישות תמוהות של זרים, שנראה שמוחתמים על פי משקל. גם קבוצות הצמרת שלנו נופלות.

קחו לדוגמה את הפועל ת"א שהביאה שני שחקנים, דה רידר וורוצ'ינה, במטרה לשדרג את הקבוצה לקראת קאזאן, וכעת כבר ברור ששניהם לא ייטלו חלק בהתמודדות. האחד בשל היעדר כושר משחק (ורוצ'ינה) והשני בשל פציעה שהיא תולדה של כושר לקוי (דה רידר).

גם המוליכה מכבי חיפה הביאה את סאדאת מבית הבראה על חשבון הברון, כשרק מתישהו בעתיד הוא יהיה מוכן. על מה הוציאו כסף גדול כל כך-

3. לקראת הדרבי, הפועל ת"א שיחקה מחצית אחת ונהנתה מאימון טוב לקראת קאזאן, למרות שחסרו את ורמוט ובן דיין, כך שהסקאוט הרוסי לא ראה את הפועל האמיתית. עם ההתקפה הטובה בליגה מול ההגנה הגרועה בליגה, אף אחד לא הופתע מהרביעייה. במחצית השנייה היה משחק סוליסטי של האדומים, וגוטמן הביע בצדק את אי שביעות רצונו מכך.

מכבי ת"א השלימה ניצחון שביעי ברציפות, הישג מצוין, אם כי מול עוד קבוצה שלא שייכת לליגה הראשונה.

הצהובים גמרו את המשחק בקלות במחצית השנייה, כשאני לא מבין איך הפועל ר"ג לא מספיקה להתחבק אחרי השער המצמק (מספרת נהדרת של סרג' איילי), וכבר סופגת את השלישי (יובל אבידור) במפגן של חוסר אינטליגנציה של קבוצה קטנה ונאיבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו