43 שנים חלפו מאז נכבשה רמת הגולן והצבא הסורי הותיר אחריו ג'ונגל סבוך ופראי של שדות מוקשים העולים לכותרות רק כשאזרחים נפגעים. מדינת ישראל מחויבת למפות את שדות המוקשים, לגדרם ולשלטם. אמנת ז'נבה אף קובעת שהיה ונסוגה מדינה מהשטח שמוקש על ידה, היא מחויבת להעביר את מיפוי השדות לידי מי שהשטח עבר לידו. הסורים מעולם לא מיפו את שדות המוקשים שלהם ולא גידרו אותם, וגם אם מיפו, לא העבירו את המפות לידינו. צה"ל, מאז כיבוש הרמה, גידר את כל השטחים הפתוחים החשודים במיקוש וסימן אותם. עלות סילוק המוקשים מהשטח היא אדירה ולכן רוב השטחים הפתוחים הפכו לשטחי המרעה של יישובי הרמה, אשר גם הם מדווחים לא אחת על פרה שעלתה על מוקש ושילמה בחייה. רמת הגולן היא חבל ארץ שהתיירות מהווה חלק לא קטן מפרנסתו. לא רק הצימרים מושכים את תושבי המרכז אל הרמה, אלא גם ובעיקר אתרי הטבע המרהיבים, השלג בחורף ואתרי מורשת קרב המהווים גם הם יעד למטיילים ונמצאים ברובם בלב השטחים הממוקשים. מורי הדרך מודעים למורכבות שבטיול ברמת הגולן ומזהירים את המטיילים שאין לרדת מהשביל המסומן ואין להרים גדר ולחצותה - כל זאת מתוך ניסיון העבר. הממלא שני תנאים אלה מובטח לו שלא ייפגע. המקרה שאירע לא צריך למנוע מהמטייל הישראלי להגיע אל אתרי הנופש והטיול המופלאים של הרמה. אולם יש כאן משום אזהרה למטיילים, ללכת בשבילים המסומנים, לא לרדת לשולי הכביש בשטחים פתוחים, והכי חשוב - אין להרים ולחצות גדר! הפוגש בגדר ישוב על עקבותיו ומובטח לו שלא ייפגע. הכותב הוא מורה דרך וסא"ל במיל
