"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם חיים של רגע - הם חיים

,עודכן

לפני כמה שבועות קיבלתי שיחת טלפון. על הקו היה אדם כבן ארבעים, אב למשפחה ברוכת ילדים, ובפיו בקשה מיוחדת ובלתי שגרתית, "חשבתי על זה הרבה והחלטתי לתרום אחת מכליותיי לאדם שזקוק להשתלה דחופה להצלת חייו". לאחר בדיקות רפואיות והתיאומים הנדרשים, מצאנו עבורו בהתאמה מלאה, אדם שחי שנים ארוכות תחת טיפולי דיאליזה קשים. כשסיפרתי לחולה שסבל כל כך שנים כה ארוכות כי חייו יינצלו - דמעות זלגו מעינינו.

חז"ל אומרים, "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים", ראיתי בחיי עשרות מקרים שכאלו, אנשים שחרב עליהם עולמם ובטוחים היו כי אין להם סיכוי לחיות ימים נוספים, וקיבלו חיים מחדש בהפתעה מוחלטת. גם אני הייתי כזה. לפני שבע שנים עברתי בעצמי השתלת כליה. מאז אותו יום שבו חיי ניצלו, החלטנו רעייתי ואני למסור את נפשנו לעודד התרמת כליה לחולים, מתוך מטרה להציל חיי אחרים כפי שאנחנו זכינו.

כאחד שעבר זאת על בשרו ועל גופו, קשה להסביר לאדם בריא מה עובר חולה ברגעים קשים שכאלו כשהתקווה כמעט ואיננה, כאשר הוא מוקף יום יום בכל המכשירים, התרופות, הטיפולים והרופאים. אך קשה יותר לתאר עבור אדם בריא, כמה שווה ערך החיים עבור אדם חולה שכזה, וכמה שהוא יהיה מוכן להילחם על חייו כדי ליהנות ולו משנייה אחת נוספת.

בשנים האחרונות פגשתי מאות רבות של אנשים ונשים אשר נמצאים ברגעים הכל כך קשים בחייהם ובמקום שיבקשו חלילה לגדוע אותם, הם מבקשים כל תקווה וסיכוי לדקה נוספת בעולם הזה.

הצעת החוק שתקנה לרופא את היכולת להמית חולים, היא מחרידה בכל קנה מידה. הרופא עושה מלאכת קודש שאין דומה לה, הצלת נפשות. מי נתן לרופא את הזכות להרוג? היום יאפשרו זאת לאדם חולה סופני, מחר יאפשרו ללוקה במחלות נפש או לנמצא במצוקה כלכלית. לאדם אין סמכות ליטול את חייו וודאי שלרופא שעושה את העבודה החשובה ביותר עלי אדמות, הצלת נפשות, אין מקום, סמכות ואחריות להרוג אדם.

לפני שבוע פגשתי אישה מגרמניה אשר סבה היה נאצי. היא הגיעה לארץ כי ביקשה לתרום חלק מגופה, כליה, ליהודי, כדי לכפר על מה שסבה עשה. היא, הגרמנייה - הבינה מהו ערך של הצלת חיים עבורנו כיהודים ורוצה לתת חיים לאדם שסובל. אמונתנו היא כי החיים אינם רק לקט של הנאות ואוסף של חוויות שכאשר האדם אינו יכול לצבור עוד זיכרונות או חוויות, חייו אינם חיים. יהודי מאמין יודע כי גם אם האדם אינו בהכרה והוא, לא עלינו, במצב סופני, יש משמעות לחיי שעה, גם אם איננו מבינים זאת לחלוטין.

הכותב מכהן כיו"ר עמותת "מתנת חיים"ויקבל בשבוע הבא את אות נשיא המדינה על פועלו

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר