עוד בטרם נבחר סילביו ברלוסקוני בשנת 1994 לראש ממשלת איטליה, בפעם הראשונה מתוך שלוש, הוא קיים ישיבה של ערוצי הטלוויזיה הפרטיים שלו, שהתחרו בערוצים הממשלתיים, ואמר: "אנחנו כמו מדינת ישראל. יש לנו אויבים סביבנו, ואנחנו צריכים להחזיק מעמד, כמו ישראל". רפי בן יהודה, איש עסקים ישראלי מצליח שמתגורר במילאנו זה 50 שנה, מכיר אישית את ראש ממשלת איטליה. בן יהודה מספר כי לפני עשר שנים הגיע ברלוסקוני לחנוכת מועדון יהודי במילאנו. באירוע התקיימה מגבית, וראש הממשלה לא רק כיבד בנוכחותו - הוא גם תרם בנדיבות מכיסו הפרטי. קהילת יהודי איטליה, המונה כ-35 אלף נפש, גאה בראש הממשלה שלה. הוא זה שריסק את השמאל ובעיקר את הקומוניסטים שתמכו במדיניות אנטי-ישראלית. הוא זה שתומך בצירופה של ישראל לאיחוד האירופי. הוא זה שבמהלך כהונתו כנשיא התורן של האיחוד האירופי מנע כל הצהרה המגנה את ישראל באירופה. הוא גם זה שצירף את חמאס לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד. מבקריו של ברלוסקוני צודקים. הוא באמת תפר לעצמו ב-2008 את "חוק אלפאנו", שהעניק לו חסינות מפני משפטים מביכים שהמתינו לו. הוא באמת השתובב יתר על המידה עם נשים. והוא באמת מאשים שופטים בנטיות שמאלניות שלא בצדק. הכל נכון. אבל גם נכון שברלוסקוני שב באפריל 2008 בפעם השלישית לשלטון - הישג יחיד בעידן איטליה המודרנית. נכון שהוא הקים אימפריה כלכלית-תקשורתית השווה 6.5 מיליארד דולר. ונכון שהאיטלקים אוהבים אותו והוא נהנה מפופולריות רבה. לפני חודש העניק לו אחד הסקרים 65 אחוזי תמיכה. ברלוסקוני מצליח להקסים. הוא הצליח במהלך כהונתו הקודמת להיות בקשר טוב הן עם בוש והן עם פוטין. בדיוק כמו שהיום הוא מצליח להיות בקשר מצוין עם ישראל ועם טורקיה. אבל מה שמעניין אותנו עוד יותר זה הקשר (הכלכלי) המצוין בין ארצו לבין איראן. גורמים בפמלייתו טוענים כי ישראל זה הלב ואיראן זה רק היורו. היינו, מעדיפים שישראל תישאר הלב אבל איראן הלירטה.
ברלוסקוני: הקשר הישראלי
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.