על הבעיות של הפועל תל-אביב

1. בשבוע שעבר התקיים בקריית אליעזר משחק העונה בין מכבי חיפה להפועל ת"א. על המגרש חווינו מאבק צמוד ועיקש, אבל מחוץ למגרש הירוקים עשו לאדומים בית ספר. יעקב שחר הראה להנהלת הפועל איך עושים עסקים כמו שצריך, ובכל הקשור לחתימתו של בוקארי סאדאת בחיפה, הפועל צריכה לערוך בדק בית, במקום להאשים את נשיא החיפאי, שהחתים שחקן חופשי, בזמן שהפועל חיכתה.

מה שאני לא מבין הוא, מדוע חיפה צריכה עוד חלוץ. יש לה את צמד החלוצים הטובים בליגה, היא כובשת בלי הפסקה ומשייטת לאליפות. כל המוסיף גורע, בעיקר שהשחקן נראה כמי שמגיע מבפגרה ארוכה.

2. אני לא זוכר 25 דקות מופלאות כמו שראינו אתמול בערב בבלומפילד. אחרי 71 דקות של כלום, בהם הפועל ת"א לא עשתה כלום מול הרכב חסר מאוד של מכבי נתניה, הגיע השינוי הפנטסטי. ראובן עטר העמיד את מכבי נתניה בהרכבה הצעיר בצורה טקטית מושלמת, אבל אז בעשר דקות הניסיון דיבר והנאיביות איבדה את המשחק. למרות האכזבה, עטר, שערב המשחק קנה תיקו, עושה מעל ומעבר עם מה שהשאיר לו דניאל יאמר לעבוד.

מילים טובות מגיעים לשוער הצעיר דניאל ליפשיץ, שהושמץ רבות, אבל אתמול, בשער נתניה, היה משכמו ומעלה. גם עומרי בן הרוש האלמוני ורביד גזל, עם בישול ענק לשער השלישי, הצטיינו.

מנגד, הפועל ת"א יכולה להתעודד מהקאמבק האדיר שלה ומכך שלא נשברה, אבל בגדול היא איבדה נקודות חשובות במירוץ האבוד שלה אחרי חיפה.

אני לא מבין למה גוטמן החליף את ערן זהבי, שהיו גרועים ממנו, כמו איתי שכטר שלא הורגש במשחק. וורמוט, מה עוד להגיד עליו. 80 דקות של אפס מעשה ופתאום ב-10 דקות הוא כובש צמד, מבשל וגם מספיק להחמיץ פנדל.

3. מכבי ת"א חזרה יפה מאוד מהפיגור בעכו. אבי נמני מעז יותר ועושה דברים שלא עשה בעבר. בפיגור 2:1 הוא לא היסס ועבר למערך של 4-2-4, עם יבוריאן ואבידור במרכז, אילייב ושבחון תומכים, ועם גפני ומלול מהאגף הם השיגו מהפך בעשרה שחקנים.

מתחתי ביקורת רבה על נמני, אבל שצריך, יש לפרגן לו, כי הוא מקצועית הוא עשה שינוי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו