מעניין איך ימכרו לנו בהתאחדות לכדורגל את משחק העונה הזה. מה ייכתב היום בבלוג שלהם, כיצד יסבירו לנו שיש כאן ליגה כל כך סקסית, שאבי לוזון קונצנזוס. תסתכלו על משחקי עונה בכל מקום אחר על הפלנטה הזו: יוון, רומניה אפילו בטריפולי יש משחקי עונה עם מאמנים פחות פחדנים ושחקנים בעלי מעוף. תסתכלו על הסטטיסטיקה היבשה: גול ורבע הובקעו בממוצע במחזור הזה, כשרק בקופסא הובקעו חמישה שערים. מזג האוויר הקר שאליו רגילות הקבוצות "האירופיות" שלנו היה אמור לספק משהו קצת יותר מעניין ובועט. אני מנסה להיזכר במשחקי שנות ה-80, כשהכדורגל הישראלי היה בשיא העניין שלו, ועולה לי מול העיניים תמונה של אלי בן אמו. לא סיני, לא אוחנה, לא מלמיליאן. סתם, אלי בן אמו. תמצאו אלי בן אמו אחד במגרשי הכדורגל בישראל ותקבלו חזרה את הרומנטיקה. רק השידור של ערוץ 1, שהגשם כמעט והפיל אותו, הזכיר את הימים היפים ההם של התקלות והשקופיות. כולם הרוויחו מהתיקו אתמול. אלישע לוי זכה באליפות, אלי גוטמן סוף סוף לא הפסיד במשחק עונה וחיזק את תדמית המאמן ההתקפי עם הכנסתו של ויקטור מרעי בדקה ה-88. ומה תגידו על חיפה? ניל אברבנאל זינק פעם אחת כל המשחק מול הקבוצה הכי התקפית בליגת סטיבן כהן. ביום שני הבא, אגב, תקבלו בשידור החי את מכבי פ"ת נגד חיפה. השב"כ כבר ביקש את התקציר, כדי לענות עימו עצירים פלשתינים. ולא שלא קיבלנו כמה רגעים משעשעים. דה רידר, הזר של טביב וקצרה נפצע, וקשה לא להרהר אם גוטמן לא מבסוט מהעניין. אולי עכשיו הוא יביא שחקן שהוא רוצה ולא כזה שמכתיבים לו. וגם מילה טובה לאיתן תבריזי, המצטיין במגרש. כן, עד כדי כך המשחק אתמול היה גרוע.
