על מאור בוזגלו, ג'ון גרגורי והכוכבים עם הקרדיט המוגזם של בית"ר י-ם

1. מכבי ת"א ממשיכה את המסע שלה למעלה. ניצחון שלישי רצוף, משחק רביעי ללא ספיגה - ההגנה התייצבה ונראה שנמני מצא פתרונות לבעיות בהגנה ובקישור. מה שנותר זה המחץ בהתקפה. איליה יבוריאן לא מספק את הסחורה. אלמלא ההחמצות שלו, מכבי היתה סוגרת את המשחק מוקדם יותר. נמני ניצח בגלל שהכניס את השחקנים הנכונים - יובל אבידור וגיז'רמו ישראלביץ'. מאור בוזגלו? אם נמני היה מכניס אותו, ייתכן שמכבי לא היתה מנצחת. אבל בינתיים היא מסתדרת בלעדיו. אבא יעקב מקבל יותר מדי תשומת לב, ומכבי ת"א לא שייכת לאבא של בוזגלו.

2. הפסד מביך לבני יהודה בדוחא. לא קל להפסיד שחקן בדקה הראשונה, ואי אפשר לשכוח לה את ההצלחות באירופה או את החצי הראשון של העונה, אבל חסרים לה בגרות ואופי להיות קבוצת צמרת. מכיוון שהקבוצה החלה מוקדם את העונה, נראה שהיא כבר עייפה פיזית ובעיקר מנטלית.

3. כולם הרימו גבה כשג'ון גרגורי הוחתם בנצרת, אולם זה מאמן שיודע את העבודה. משהו טוב קורה מאז שהגיע לעילוט. יש לו כימיה טובה מאוד עם השחקנים, יש הרבה רצון והתלהבות וגרגורי גם מעמיד אותם טוב על המגרש. אי אפשר עדיין להמר על כך שנצרת לא תרד, מאחר שכל ניצחון מעיף אותך חמישה שלבים למעלה או למטה, אבל לפחות יש מתח בתחתית.

4. אני לא קונה את הטיעון של מאמן בית"ר י-ם, יצחק שום, שתולה את חוסר המוטיבציה של שחקניו בקיצוצי השכר. הנרפות היא תוצאה מכך שמקומם בטוח; הם כוכבים גדולים ולא צריכים להתאמץ. זאת חבורת עצלנים שמקבלים קרדיט עצום. יצחקי, ברוכיאן ובן שושן - הפכו אותם לכוכבים גדולים הרבה לפני זמנם. אני לא רואה שמישהו עמד בתור לקנות אותם, לא בקיץ ולא בחלון ההעברות הנוכחי. אבירם ברוכיאן עדיין לא יכול לקשור למלמיליאן את השרוכים, ואני לא מבין איך משווים אותו אליו. תראו לי עונה אחת שמלמיליאן היה עם שני שערים אחרי שני שלישים מהעונה-

5. בית"ר שיחקה אתמול נגד הקבוצה הכי גרועה בארץ, וניצלה מהפסד רק בזכות אריאל הרוש וההחמצות של אלנתן סלמי. אמנם שום עשה שינויים, אבל הקבוצה שלו חולה. בושה למנהלי הפועל פ"ת, שמכרו כרטיסים במחיר כפול לאוהדי בית"ר ולא סיפקו להם גם כרטיסי ילדים. כך נראה הכדורגל שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו