גבורת החיילים הפשוטים

במלחמה הזו, מלחמת העולם השנייה, לא היה ספק מי הצד הצודק. זה היה אחד מאותם מקרים נדירים בהיסטוריה שבהם היה ברור לכל מי הם בני האור, ובייחוד - מי הם הנבלים. בעלות הברית, ובראשן ארה"ב, בריטניה ובריה"מ, לחמו את מלחמתם של העמים בני התרבות בכל העולם - מאפריקה ועד אוסטרליה, מהסקנדינביות ועד אנטארקטיקה, נגד שלטון האימים של המפלצת הנאצית.

בשלב הזה של המלחמה, אמצע 1944, כבר החלו בנות הברית להריח את ניצחונן: במערכה החשובה ביותר, שהכריעה למעשה את המלחמה - כבר הובסו כוחותיו של היטלר. בינואר 1943 נכנעו הכוחות הגרמניים לרוסים בקרב סטלינגרד, למרות הוראתו המפורשת של הפיהרר להילחם עד מוות, עד החייל האחרון. זו היתה, ברטרוספקטיבה, המערכה החשובה ביותר במלחמה כולה, שכן תבוסה זו שמה לאל לא רק את הניסיון הנאצי לכבוש את בריה"מ, אלא היתה מכה צבאית ומורלית אנושה לוורמאכט ולעם הגרמני כולו; מכה שלא התאוששו ממנה עוד.

באפריקה הובס רומל על ידי הבריטים בפיקודו של גנרל (אחר כך פילדמרשל) מונטגומרי (מונטי), ובאוקיינוס השקט התקדמו האמריקנים בחירוק שיניים מאי לאי, סוגרים על יפן. שנה לפני ה־D-Day פלשו כוחות הברית לסיציליה, וממנה - לאיטליה. אבל היה ברור שאת המלחמה הזו יש לנצח ניצחון סופי ומוחלט; כזה שלא ישאיר אחריו שום ספקות ושום סימני שאלה. שצריך להגיע לברלין, אל לב קן הצפעונים הנאצי, ולרוצץ את גולגולתו.

הדרך לברלין עוברת דרך צרפת, שגם אותה יש לשחרר מעולו של הכובש הגרמני. ולכן, החליטו צ'רצ'יל ורוזוולט, הפלישה הגדולה תצא לפועל דרך חופי צרפת. מבצע הפלישה לנורמנדי, מבצע "אוברלורד", היה המבצע השאפתני ביותר של בנות הברית והתנהל כמו סרט הוליוודי עתיר תקציב: ביום אחד, היום בדיוק לפני 70 שנה, הופיעה מתוך ערפילי הבוקר שנחו על תעלת למאנש הארמדה הגדולה ביותר שנאספה אי פעם למקום אחד: יותר מ־5,000 כלי שיט מכל הסוגים, שהנחיתו כ־160 אלף חיילים גלים־גלים על החופים המבוצרים של נורמנדי.

אף שהופתעו, נלחמו הגרמנים בעקשנות רבה והסבו לכוחות הברית אבידות כבדות: קרוב ל־5,000 חיילים אמריקנים, בריטים וקנדים, ולצידם בני לאומים רבים מיחידות מתנדבים, נהרגו בפלישה.

גבורתם של החיילים הפשוטים, שהסתערו מתוך אסדות הנחיתה מול המקלעים יורקי האש של הגרמנים ונקטלו בהמוניהם, הפכה את "היום הארוך ביותר" - כפי שכינה רומל את ה־D-Day - למיתוס אדיר ולמודל לחיקוי לדורות רבים: בארה"ב הם הוגדרו כבר "הדור הגדול מכולם". כך צריך להילחם, כך ראוי למות. במאבק הרואי על צדק ועל ערכים, עבור העולם כולו. לא פלא שעד היום מייצרת הוליווד סרטים על הפלישה ההיא ומקבעת אותה בזיכרון הקולקטיבי. וטוב שכך.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!