להוציא את קוץ חמאס בעדינות
הצגתה הפומבית של ממשלת האחדות הפלשתינית, שחלק ניכר משריה חברי חמאס, חייבה התנגדות ישראלית ברורה. נדרש מענה קשיח. מפני שכל גמגום או שיעול קל היה מבשר השלמה ישראלית קרובה עם הנהגה פלשתינית המכילה יסודות מובהקים של טרור.
אפשר בהחלט להבין את הודעת הקבינט כי משהוקמה ממשלת אחדות ברמאללה תראה ישראל את הרשות הפלשתינית אחראית לכל התגרות ופרובוקציה ומעשה טרור. אך הבנה זו אינה נטולת בעיות. הרי הדעת נותנת כי אש"ף וחמאס יוסיפו להיות יריבים מרים ויתחרו על ההגמוניה בהנהגה הפלשתינית; ובכל פעם שהמתח ביניהם יגיע לשיאו עלול השלטון הנבדל ברצועת עזה לשגר מטח טילים לעבר ישראל, ולהעמידה בפני הדילמה אם לנקוט צעדים נגד אבו מאזן, אם לאו.
לא תמיד יוכל צה"ל או תרצה הממשלה למקד את התגובה הצבאית או הסנקציה הכלכלית רק לעבר האוכלוסייה הפלשתינית הנתונה לשלטון חמאס. מה גם שגדל הסיכון כי חמאס ינסה לזלוג מעזה ליהודה ולשומרון, וליזום משם את פעולת הטרור בשטח ישראל או בהתנחלויות.
בנתונים החדשים צריכה ישראל לפעול במלקחיים עדינים במגמה לחלוץ את הקוץ של חמאס מבשרה של ההנהגה הפלשתינית. להשגת יעד זה אין טעם שדני דנון ידבר על מאווייו לגרום כאב לפלשתינים. גם הצהרת נפתלי בנט שמדובר בממשלת ליסטים אינה מוסיפה דבר לבד מגידול רגעי בפופולריות של יושב ראש הבית היהודי בקהלו.
עתה, משישראל הגיבה רשמית, נחוץ "קול דממה דקה" והפעלה שקטה של מערכת הבירורים הדיפלומטית. חשוב לשמוע את תגובת מדינות האיחוד האירופי ולהטרידן במחויבות לרחוק מכל גורם אשר אינו מקבל את כללי ההכרה בזכות קיומה של ישראל; וחשוב מזה לקיים בירור נינוח ועם הממשל האמריקני, שכבר מודיע כי יגשש לעבוד במשותף עם הממשלה החדשה, ולבדוק היטב בקונגרס אם ההידברות העתידית של ג'ון קרי עימה אינה עבירה על חוקי ארה"ב. יש על מה לדבר. יש מה לברר. רצוי בלי רוגז.
ייתכן כי הבירור החשאי ביותר והחשוב מכולם נמצא מדרום־מערב לישראל. כיצד תשפיע הקמת ממשלת האחדות הפלשתינית על המתח הגואה ביחסי מצרים עם חמאס השולט בעזה? האם הכעס יתרחב גם לעבר הממשלה הפלשתינית החדשה או יתמתן כיוון שחמאס נמהל גם בארגון פת"ח? כל אלה תנאים מקדימים להכרעה הישראלית בשאלה מה היא עושה בשלב הבא.
צעד אחד היא לא תאמץ למרות שתרבה להג ופטפוט על אודותיו: במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית לא יאשר בנימין נתניהו לספח אפילו גרגר אחד של חול ביהודה ובשומרון. מה שעושים בנט וגלעד ארדן, ולרגעים נדמה כי גם נתניהו מאיים במרומז לשתף עימם פעולה, אינו יותר מאשר "הכל דיבורים". רק דיבורים, כראוי.
