סיבות אישיות (לא קרה שום דבר, תודה) אילצו אותי שלשום לתת קפיצה קטנה של 24 שעות לפאריס. כמה טוב שחזרתי הביתה. אולי זה הגיל, אולי שכחתי שחייתי באירופה 16 שנה ואולי אלה ארבע שנים במדבר המאוריטני שגרמו לי להתגרש מהקור סופית. סיוט כמו זה של סוף השבוע האחרון - לא תודה. נכון, לחוץ כאן בארץ: איראן, חמאס, חיזבאללה, עוני ופשע לא עושים לנו טוב בנשמה. גם עליית מפלס האלכוהול מעל לגובה העננים לא תורמת למצב הרוח ולתכנון העתיד. אבל יש לנו משהו ששווה מיליארדים: השמש, או אם תרצו - מזג האוויר. בכלל, לא נעים החורף האירופי הזה. ביקשתי בצהריים להסתפר וכמעט פספסתי את טיסת הערב רק מההתפשטות אצל מריאן הספרית. היא ביקשה לקחת ממני את המעיל. העברתי לידיה גם בלייזר, סוודר, צעיף, כפפות וכובע. זה הרגע שבו מריאן הצטערה שהיא אינה תמנון. גם יכולה לקחת בקלות את בגדי הלקוחות וגם לטפל בבת אחת בכמה ראשים. רק ילד אחד ראיתי בפאריס. היה זה תינוק בעגלה וגם הוא היה תייר. הוריו (למען ההגינות רק חלק מהם) אמנם חייכו, אבל במינוס 5 מעלות הילד, עטוף כולו, עשה פרצוף חמוץ וסובל מתוך העגלה הקפואה. אולי יהודי? אולי זה עתה שמע על האינקוויזיציה? ואולי דווקא בגלל הקור? כנראה. היכן הילדים האירופאים? תהיתי. במקלטים? גנרל החורף, למען האמת, באירופה הרבה יותר מפחיד, מאיים ומוחשי מהגנרלים האיראנים שמאיימים עלינו. מזל שיש לצרפתים את הערמונים החמים, שהצילו לי את סוף השבוע. אתמול הסתובבתי בתל אביב ליד הים עם בתי. ראיתי מחזה שבאירופה אתמול היה כאילו לקוח מסרט מדע בדיוני: חודש ינואר וילדים משחקים עם הוריהם על החוף. יש לנו מדינה שבה השמש היא חלק מרכזי בתפאורה של החיים. באוגוסט אנחנו היינו מוותרים עליה כמה שעות, אבל בחורף היא הופכת לידיד הטוב ביותר של האדם ויסלח לי הכלב. כמה טוב להיות בישראל כשהעולם סובל מהתקררות כדור הארץ. נ.ב. דרושה ועידת אקלים מיידית בדטרויט או בבייג'ין כדי לראות איך בחמש השנים הקרובות מעלים את הטמפרטורות באירופה ב-10 מעלות. תקציב? נטיל מס גבוה על מוכרי הערמונים.
