הפלשתינים אחראים לקיפאון
נכון לעכשיו אין בנמצא נוסחה אשר תאפשר את חידוש המו"מ הישראלי-פלשתיני. פעמיים פורסם מתווה לחידוש השיחות - תחילה מפיו של ד"ר יוסי ביילין ולאחר מכן הביא בן כספית ב"מעריב" תבנית אמריקנית. שני הפרסומים שיקפו כהלכה רעיונות רווחים, אבל לא הסכמה.
אמנם גם בנימין נתניהו חש שיפור באווירה, אבל הזהיר כי אין אפשרות להניח את האצבע על מפה ומסמך ולטעון כי מהם ייפתח המשא ומתן. אין עדיין נקודה ארכימדית כזאת.
סאיב עריקאת מייחס את הקשיים לתנאים שמעמידה ישראל, אבל בפועל היא אינה עושה זאת. תנאים מוצגים דווקא מצד הפלשתינים, ובמרכזם תביעתו של אבו מאזן לחדול לגמרי מהבנייה בהתנחלויות, לרבות במזרח ירושלים. תביעה זו מנציחה את הקיפאון. גם אילו רצתה עתה הממשלה להיענות לתכתיב הפלשתיני לא יכלה לעשות כן.
יתרה מזאת, שעון הזמן מתקתק. ההקפאה יצאה לדרך והסבה לממשלה אי נחת מימין וגם בשורותיה, ואם מקווה אבו מאזן כי ישראל תאריכה - הסיכוי היחיד לכך הוא שהצדדים יהיו כבר בעיצומו של משא ומתן, ולא על סיפו. אם לא תהיה אפילו הידברות - מי בממשלה יוכל להעניק להקפאת הבנייה אשראי נוסף? איש לא.
אין זאת אומרת שלא תוענק למנהיגי האזור הזדמנות נוספת. ברק אובאמה זימן יחד את נתניהו ואבו מאזן בצל קורתו ולבד מלחיצת יד לא יצא מכך דבר. עתה יזם נתניהו סיבוב בחסות מצרית. העובדה שלאחר פגישתו עם חוסני מובארק זימן הנשיא את אבו מאזן לשיחה מלמדת כי מצא מסד להתכנסות נוספת. זו, אולי, הרוח החדשה שאליה התכוון ראש הממשלה. אבל החשש כי אילו גם עלה בידי מובארק לקיים מפגש כזה לא יימצא לו המשך עומד בעינו.
נתניהו מעוניין ביצירת מנגנון פעיל למשא ומתן. סביר להניח שגם אבו מאזן. זה נחוץ להם כדי לנטרל לתקופה ניכרת את האופוזיציה מבית. זו משוכה גבוהה. כמו תמיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו