לפי סקרים שנערכו לאחר הבחירות, רוב הציבור הישראלי תמך בממשלת אחדות. עם זאת, מסיבות אגואיסטיות והעדפת האמביציות הפוליטיות האישיות, ביצעה יו"ר קדימה, ציפי לבני, את מה שמתברר כטעות הפוליטית הגדולה ביותר שלה, ומנעה ממפלגתה הצטרפות לממשלה. נתניהו היה, אפוא, מחויב להקים ממשלה צרה ולהגיע לפשרה בדבר הדרישות המופרזות של מפלגות קטנות וחד-ממדיות. אבל בניגוד לציפיותיה של לבני הצליח נתניהו, לאחר חודשים אחדים בלבד, להשיג אחדות נדירה בקרב הציבור הישראלי. כעת חידש ראש הממשלה את קריאתו לממשלת אחדות. תוך שהיא מאשימה אותו בציניות, בטענה שישראל אינה ניצבת בפני שום מלחמה, הוכיחה לבני כי היא מנותקת מהמציאות וכי היא חסרה את התכונות הנדרשות ממנהיג העם. במציאות, המצב חמור: הממשל האמריקני תומך פחות בישראל מאשר כל קודמיו, וכנראה ינסה לכפות דרישות קשות בעתיד הקרוב; אנו ניצבים מול רגע ההכרעה בנושא האיום הגרעיני האיראני; אנו סובלים מעוינות בינלאומית, והאירופאים, השואבים עידוד משינוי המדיניות של ממשל אובאמה, מנסים להפעיל את השפעתם למען כפיית הסדר; במקביל, אויבינו מחריפים את הקמפיין העולמי שלהם ומנצלים את דו"ח גולדסטון כדי להכפיש אותנו בתור פושעי מלחמה. על רקע תנאים קשים כל כך, הצורך באחדות לאומית כדי להדוף את הגל המתרגש עלינו הוא צורך ממשי. מדיניות הממשל האמריקני היא שתקבע במידה רבה את מציאות האיומים שעימם תתמודד ישראל בזירה הבינלאומית. אם העם והקונגרס בארה"ב ימשיכו לתמוך בנו, אין ספק שממשל אובאמה יצטרך לשים לב לעמדה הישראלית המאוחדת, הבאה לידי ביטוי בממשלת אחדות לאומית. בשל כך, רוב הישראלים היום מייחלים לראות את קדימה פועלת למען האינטרס הלאומי ומצטרפת לממשלת אחדות. האם אופוזיציה חזקה לא חשובה לדמוקרטיה? בהחלט. אולם בפועל קדימה ממילא התבררה כאופוזיציה רפה וחלשה למדי. מאז נאום בואו לא נשכח כי קדימה נוצרה על ידי אריאל שרון אך ורק כדי לאפשר לו ליישם אג'נדה שהמפלגה שלו, הליכוד, התנגדה לה. רוב החברים המייסדים של קדימה היו עריקים מהליכוד או כאלה שהצטרפו אליה כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים או האישיים שלהם. אילו לבני לא היתה מטילה וטו על הצטרפות קדימה לממשלה לאחר הבחירות, היתה מפלגתה חולקת את מספר התיקים החשובים בממשלה. העובדה שחברי קדימה מתלוננים כעת כי אינם יכולים להצטרף לקואליציה משום שהם אינם מקבלים אותה עיסקה כמו בשנה שעברה, רק מחזקת את ההבחנה שהמכשול להצטרפות לממשלה אינו עומד על מדיניות אלא על תיקים. נתניהו הבהיר שאם הצעתו תידחה, הוא ינסה לפתות חברי כנסת בודדים מקדימה לערוק על מנת להרחיב את ממשלתו. רובנו רואים בטקטיקה כזו תרגיל מלוכלך, אך נתניהו יכול לפחות לטעון שהתמריצים שהוא מציע לחברי הכנסת של קדימה הם למען מטרה שנתמכת על ידי רוב העם. כשיצחק רבין פעל בצורה דומה בתקופת הסכמי אוסלו ופיתה שלושה חברי כנסת מטעם צומת לערוק, העם היה חצוי והמעשה שלו שינה למעשה את מהלך ההיסטוריה, ולאו דווקא חיזק את רצון הרוב. למרות הצידוק המוסרי הבעייתי והמניעים הלא דמוקרטיים להסדר זה, מאמציו של רבין נתמכו בצורה גורפת על ידי התקשורת, אשר חלקה עימו אג'נדה משותפת. ועניין נוסף. אם יצליח נתניהו בסופו של דבר לשכנע חברי כנסת רבים להצטרף לממשלה שלו, הוא יוכל גם להתמודד עם הבעיות החברתיות-כלכליות הניצבות בפני החברה הישראלית, בעיות אשר נדחקות כעת לשוליים בשל יכולת הווטו של מפלגות קטנות המקדמות באנוכיות את האינטרסים הצרים שלהן. אלו לא דברים שניתן להקל בהם ראש.
בר-אילן של נתניהו הם אינם מסוגלים, ולו תיאורטית, להציג עמדה שונה מזו של הליכוד. עובדה זו תרמה לכישלונם כמפלגת אופוזיציה.
פוליטיקה
מערכת ישראל היום
מערכת "ישראל היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
