"יש בתימן רבים כמוני שממתינים לפעול", אמר לחוקרים האמריקנים פארוק עבד אל-מוטלב, הצעיר הניגרי (23) שניסה לפוצץ מטוס של חברת דלתא מאמסטרדם לדטרויט לפני קצת יותר משבוע. בתום שנת 2009, שהיתה אלימה במיוחד באפגניסטן, מופנים עתה הזרקורים לתימן, אשר שבה להיות חזית ישנה/חדשה במלחמה בטרור. שלטונות תימן הודו השבוע כי כ-300 פעילים של אל-קאעידה שוהים בתחומה. דו"ח מודיעיני אמריקני, שנחשף על ידי רשת אי.בי.סי בתחילת דצמבר, מגלה כי באפגניסטן יש כיום, לצורך השוואה, רק 100 פעילים של בן לאדן והיתר טליבאנים. בתימן, לעומת זאת, יש לכוחות הטרור המתעצמים ניחוח של בן לאדן. תקוות גדולות באו לעולם עם בחירתו לנשיאות של אובאמה ב-2008, אבל בינתיים אנחנו מרגישים יותר את החיים הקשים מאשר את התקוות. עם כל הכבוד לזהות הנשיא בבית הלבן, כוחות הרשע שעימם הוא צריך להתמודד לא משתנים בהתאם למדיניות שלו, אולי רק משנים כתובת. פעם זו קוריאה, פעם וייטנאם, פעם סומליה, פעם עיראק, פעם אפגניסטן. ועכשיו תימן. הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, המאוד לא פופולרי בעולם, לא המציא את העימות בין הטובים לרעים. הוא רק התמודד עימו. אין ספק שפופולרי יותר לדבר על שלום, אבל צריך להיות מודע לכך שהעימות הבא ממתין לך בסיבוב. וזה בדיוק מה שקורה. הנשיא אובאמה אף פעם לא התכחש למלחמה נגד אל-קאעידה אבל העדיף בשנתו הראשונה לחפש את הדיאלוג עם העולם המוסלמי ואת המחנה המשותף עימו. אל-קאעידה מאלץ אותו לחזור לרטוריקה של קודמו ג'ורג' בוש: "המלחמה נגד הטרור", מונח שאובאמה דחק הצידה אך עשוי עכשיו להפוך לסלוגן של השנה האזרחית החדשה. תימן, המדינה שבה הצפון והדרום התאחדו רק ב-22 במאי 1990, היא מדינה בעייתית למדי. הנשיא עלי עבדאללה סאלח אמנם שולט בשטח המאוחד, אבל בצפון פועלים שבטים שיעיים נגד המשטר הסוני, והוא אינו מסוגל להתמודד עימם כהלכה. סאלח גם לא זוכה ללגיטימיות מצד כל אזרחיו. זה, כאמור, לא דבר חדש. בביקורים שערך כותב שורות אלה בתימן בשנות ה-90 הוא לא חשש מהשלטונות כמו מהשבטים השיעיים המתמחים בחטיפת תיירים לצורכי כופר. בעיית השבטים העצמאיים קיימת במלוא עוזה בתימן, בעיקר בצפון, ואילו הבעיה בדרום היא אידיאולוגיות אנטי-מערביות קיצוניות שמושלות שם. כעת מתברר כי האידיאולוגיות מתגבשות לכדי מעשים. הטרוריסט הניגרי, בן של בנקאי אמיד (דבר המפריך שוב את התיאוריה כי אל-קאעידה היא מפלט למדוכאי העולם הסובלים מרודנות המערב), יצא לתימן ב-2008 ללמוד ערבית. הוא נתקע כנראה באות ג'ים: ג'יהאד. זה שלוש שנים שתימן מהווה בסיס תמיכה אחורי של אל-קאעידה. בשנת 2006 נמלטו מהכלא של צנעא, בירת תימן, 20 ג'יהאדיסטים שהתיישבו במדינה לאחר ששהו באיראן ובאפגניסטן. אלה הקימו מחדש תא טרור שכבר נכחד ב-2003 לאחר שהמנהיג נרצח על ידי כוחות הביטחון האמריקניים. התא הזה התרבה, וכיום פועלים ברחבי תימן תאי טרור בדרום, במרכז ובמזרח המדינה. בינואר 2009 הוכרז שם על הקמת "ארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב", המהווה איחוד של פעילי הארגון בתימן והשכנה הגדולה מצפון, ערב הסעודית. גם אם הם לא רבים - מדובר אולי בפחות מ-300 איש - הארגון יעיל במיוחד. יש לזכור כי תימן תמיד היתה מחוברת בטבור לאל-קאעידה ולו בגלל הסיבה שבן לאדן עצמו, בן לאב תימני, חש קרוב יותר למדינה זו מאשר לערב הסעודית. הפעילות הטרוריסטית בתימן מתבטאת בשנים האחרונות בהתקפות נגד שדות נפט, תיירים ומבנים רשמיים זרים או מקומיים. למעשה, תימן, המדינה המוסלמית היפהפייה ובעלת השלטון המרכזי החלש, מהווה כיום גן עדן לחבורת בן לאדן. המרד השיעי בצפון והעוני בדרום רק מחלישים את תימן, ומעודדים עוד ועוד את בתי הספר שמחנכים לקיצוניות, מאחד מהם יצא גם אותו אימאם שכה השפיע על הקב"ן האמריקני שירה בחבריו בבסיס הצבאי בטקסס. תימן היא אמנם המדינה הענייה ביותר במפרץ הפרסי, אך המיוחדת ואולי אפילו הקסומה שבהן. ביקור בה מהווה חוויה חושית מיוחדת. חבל רק שכל היופי הזה משמש תפאורה לפעילות טרור. השאלה היא אם אובאמה יצליח לשנות שם את הסיטואציה הבעייתית כל כך.
