על הצבע הירוק של חיפה

1. אתמול ראינו שהדרבי החיפאי אמנם חזר באופן רשמי לליגת העל, אבל לא מעבר לכך. הפועל חיפה אינה מהווה יריבה ראויה ובטח לא שוות כוחות למכבי חיפה. בראש ובראשונה אפשר לשם לב לפערים באיכות ובניסיון השחקנים, כך שיעקנל'ה שחר יכול להיות רגוע, ההגמוניה בעיקר תישאר ירוקה. סיבה נוספת לכך היא הבעלים של הפועל, יואב כץ, שרחוק מלהיות רובי שפירא ז"ל, שהפך בזמנו את האדומים לאימפריה תקופה קצרה.

2. שלומי דורה העלה מבחינתו מערך לגיטימי, שכל מטרתו היתה לחלץ במקרה הטוב נקודה.

כל האמצעים היו כשרים, כולל משחק ברוטלי לעיתים תכופות. דורה ביקש לסגור את האגפים, כדי שמשומר ומסיללה לא יתקיפו. הוא השתמש לשם כך בכיוואן משמאל ובאבוקרט מימין. רוב המשחק של הפועל התבסס על מגננה, ובעיקר הם השתדלו לא לתת למכבי שטח לפתח את משחקה הרגיל. זה היה המשחק עם הכי הרבה הפסקות שראיתי העונה. זה נראה כמו שדה קרב יותר מאשר כמו משחק כדורגל.

דורה איחר בתגובתו לנעשה במגרש ומשום מה חיכה עד לדקה ה-73 כדי לערוך שינוי. אבל בואו נודה על האמת, הפועל לא היתה מסוגלת לנצח גם אם דורה היה מייצר חילופים מוקדמים יותר.

3. לאלישע לוי מגיע כל הקרדיט על 14 ניצחונות ב-15 משחקים. זה הישג מדהים, אבל גם אתמול, כשהוא עלה במערך עם שני חלוצים מרכזיים, התמיכה של גולסה וקטן הגיעה מהאגפים ויצרה מערך לא נכון, כי אין מי שיסדר את המשחק.

מרכז המגרש נשאר ברגליים של כיאל וקולמה, שלא בנויים לבניות התקפה, וזאת הסיבה שהיא כבשה רק פעם אחת.

עד השער הנהדר של גולסה לא ראינו שום פעולה התקפית, אבל השער הזה היה בלתי ניתן לעצירה, אחרי מסירה מצוינת של משומר. הבעיה היא שלמעט השער, לא ראינו ולו בעיטה אחת למסגרת מצד שתי הקבוצות.

4. לסיום, מגיע כל הכבוד לקהל של הפועל חיפה, שהוכיח שיש לעיר הזאת את הזכות ליהנות משתי קבוצות בליגת העל.

עליהם רק להבין שעוד רחוק היום שבו הם ידביקו את הפער מהאחות הירוקה והגדולה, אם בכלל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו