צרפת נמצאת במלכוד: האם היא יכולה לדון בערכיה הרפובליקניים בלי להתסיס את הקהילה המוסלמית הגדולה שלה? כיצד אמורה רפובליקה, המתגאה בחילוניות שלה, להתייחס לקהילה גדולה וחשובה, בעוד היא, להבדיל מבריטניה למשל, כלל אינה מכירה בקהילות אלא רק באזרחים חופשיים? הדיון בסוגיית הזהות הלאומית, דיון שיזם שר ההגירה אריק בסון, העלה לסדר היום את המלכוד שבו נמצאת מולדת זכויות האדם. "המתיחות בקרב המוסלמים בצרפת גוברת בזמן שהמדינה דנה בזהותה הלאומית" ו"הדיון בנושא הזהות הלאומית עלול להחריף ולפגוע כמו בומרג במי שיזם אותו" - הם רק חלק משלל הציטוטים מעיתוני העולם שפירסם בשבוע שעבר העיתון הצרפתי "לה מונד", ציטוטים המבטאים את הסערה המתחוללת בימים אלה בצרפת. קרב ורדן, שבו נהרגו ונפצעו יותר ממיליון איש, הוא אחד הקרבות העיקריים של מלחמת העולם הראשונה שבו הצליחה צרפת לנצח חרף אבידות קשות. כמה סימבולי ששר ההגירה בחר דווקא בעיר ורדן כדי לפתוח את הדיון הציבורי הראשון בנושא הזהות הלאומית. במקום שבו, כפי שאמר ראש העיר בנאומו, "עוצבה ב-1916 שאיפתנו להשתייך לצרפת", החל הוויכוח הגדול של הפוליטיקה הצרפתית. הנושא, כפי שהגדירו שר ההגירה, הוא "מה זה אומר להיות צרפתי". בצרפת יש כיום 5 מיליון מוסלמים (יש הטוענים כי מדובר ב-7 מיליון), והסוגיה הדמוגרפית לוהטת; האם להתעלם מהבדלי הזהויות הלאומיות והדתיות בין הקהילות, או לברר מה פירוש להיות צרפתי כיום. רבים סבורים כי מוטב פשוט לא לשאול. "כל דיון שיכול לעורר יריבות בין הקהילות, ובעיקר בין המוסלמים לקהילות האחרות, הוא מתועב", אמרה המזכירה הכללית של המפלגה הסוציאליסטית, מרטין אוברי. גם ראשי ממשלות מהימין כמו רפרן ווילפן מתנגדים לדיון, וגם שמות נחשבים כמו הפילוסוף ברנאר אנרי לוי, כוכבת הקולנוע איזבל אדג'ני וראשי ממשלות סוציאליסטים לשעבר, ז'וספן ומורואה, מתנגדים. אבל שר ההגירה של סרקוזי מתעקש, ובינתיים רבים מהמוסלמים כבר מתקוממים נגדו. זה החל בהצהרה של סרקוזי כי "יש להבין את השוויצרים", לאחר שאלה הצביעו בעד האיסור לבנות צריחים חדשים במסגדים במדינה, והמשיך בחשיפה כי חברי פרלמנט שוקלים חוק חדש האוסר על נשים מוסלמיות ללבוש בורקה וניקאב. עתה העלה מנהיג הימין, ז'אן פרנסואה קופה, הצעת חוק שתאסור לבישת בורקה כבר בינואר, בלי להמתין לפרלמנטרים. אם ב-2004, כשחוקק החוק שאסר לעטות סממני דת בולטים במוסדות חינוך בצרפת, לא חשו המוסלמים כאילו הם היחידים שהחוק מכוון נגדם, הפעם, להבדיל, הם חשים כי בעצם הרפובליקה פועלת נגדם. יש להבין כי מאז 1905 קיים חוק בצרפת המחייב הפרדה בין דת למדינה ואוסר על המדינה להכיר או לתמוך בדת כלשהי. לפי החוקה הצרפתית, חופש הדת הוא זכות חוקתית. צרפת דבקה בחילוניותה - לממשלה אסור להתערב בענייני דת כיוון שמדובר בסוגיה אישית, לא קהילתית, וחופש הפרט מקודש בצרפת. אלא שדברים השתנו מאז המאה שעברה. ריבוי המוסלמים, שרבים מהם מייחסים לדתם חשיבות, הכניס את צרפת למלכוד בנוגע לזהותה. סקר שפורסם לאחרונה הצביע על כך שעם כל הכבוד לדגל, להמנון, לרפובליקה ולמוסדות השונים - השפה היא כיום המכנה המשותף הרחב ביותר שמגדיר זהות לאומית בצרפת. אגב, גם למוסלמים יש טענות לגבי הזהות הצרפתית: בעיתון "חאליג' טיימס" נכתב כי מה שבעצם מאיים על הזהות הלאומית הצרפתית זה לא הבורקה והניקאב המוסלמיים, אלא רשתות סטארבקס ומקדונלד'ס, שמסמלות השתלטות אמריקנית. אף פעם לא משעמם עם הצרפתים..
