ההתנגשות שבה חזינו בין שר הביטחון לבין רבני ישיבות ההסדר היתה בלתי נמנעת. על דבר אחד אין וגם לא יכולה להיות מחלוקת - חיילי צה"ל חייבים לבצע את המשימות שאותן מטילים עליהם מפקדיהם בלבד. על כך לא יכול להיות ויכוח, ולכן צדק שר הביטחון כשהגיב בתקיפות ברגע שמי שעמדו מולו ניסו לסדוק עיקרון זה. יש צדק בטענות המופנות נגד הפעלת הצבא לצורך אכיפת ההחלטה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון. הפעלת צבא נגד אזרחים אינה מתאימה למשטר דמוקרטי אלא למשטרים אפלים. חוסר השוויון באכיפה של תקנות הבנייה בין יהודים לערבים לא צודק; על היהודים אוכפים את החוק ועל הערבים לא. גם אין זה הגיוני, ואין זה סביר, לפקוד על חייל לפגוע במשפחתו שלו. ואף על פי כן, צדק שר הביטחון כי לא נותרה בידו ברירה. יש לנו רק צה"ל אחד. אילו היה ברק מאפשר למצב שנוצר להמשיך לכרסם בצבא, הוא היה מסכן את עצם קיומנו. בנימין זאב הרצל חזה בדיוק בעיות מסוג זה, ולכן קבע בפשטות כי המדינה העברית שתקום חייבת לשמור את חייליה וקציניה בקסרקטינים ואת רבניה בבתי הכנסת. הוא היטיב להבין שיש להפריד את ענייני הדת מענייני המדינה, ואת שני אלה יחד יש להפריד מפעילות הצבא. שנים פעל צה"ל במנותק מהפוליטיקה ובכך הפך לכור ההיתוך של החברה הישראלית המתחדשת. כל ניסיון לערב את הצבא בפוליטיקה נדחה בתוקף - והדבר שמר על לכידות הצבא ועל פעולה נכונה שלו. אף שטכנית וחוקית ניתן להפעיל את הצבא למען יישום מטרה פוליטית העומדת בליבת הוויכוח הציבורי, כפי שאריאל שרון הפעיל את הצבא בעת תוכנית ההתנתקות, לא ניתן לעשות זאת בלי שצעד כזה יגבה מחיר של כרסום במוטיבציה של בני הציבור שנפגע לשרת. כל זה קורה על רקע תהליך נמשך של גידול מתמיד בהשתמטות בני נוער חילונים משירות צבאי משמעותי. החלל שנפער עקב כך מתמלא בבני הכיפות הסרוגות חדורי המוטיבציה. אט אט הם מגדילים את חלקם היחסי בשורות המשרתים ביחידות הקרביות ובכל שדרות הפיקוד. ככל שיגדל ייצוגם היחסי במקומות אלה, כן תגבר יכולת הציבור שממנו באו להשפיע על מהלכים. לא דמוקרטי? נכון, אבל זו המציאות. ממש כך היה כאשר בידי חברי הקיבוצים היה כוח פוליטי לא פרופורציונלי לחלקם היחסי באוכלוסייה, וזאת בזמן שבני הנוער שלהם שירתו ביחידות קרביות הרבה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה. הדרך היחידה שבאמצעותה יכול הציבור החילוני לרסן את התהליך ואף לעוצרו היא חינוך צעיריו לחזור ולהתנדב לשירות משמעותי. כמו הוריהם. אחרי שברק יחזיר את הסדר הנכון למערכת שעליה הוא ממונה, יהיה עליו להפעיל תבונה שלא לנצל את ניצחונו החיוני במאבק גם לגזירת קופונים פוליטיים פנים-מפלגתיים. יש לקוות שברק יידע כיצד להעביר לאחריות המשטרה את הטיפול באזרחים, כמו גם ביצוע אכיפה שוויונית של תקנות הבנייה מול יהודים ומול ערבים.
