193 מדינות באו לקופנהגן כדי להציל את כדור הארץ. היום הן מנסות ברגע האחרון להציל את ועידת האקלים. "כישלון מהווה אסון" איים אתמול נשיא צרפת סרקוזי. אובאמה מגיע היום, ממש ברגע האחרון, כדי לנסות ולהציל את המולדת, סליחה - את העולם. ב-24 שעות מחפשים מנהיגי העולם את הפתרון שהם לא מצאו במו"מ שנמשך שנתיים. בהצלחה. נשיא ארה"ב צפוי להיפגש היום בקופנהגן עם ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו. מדובר במפגש של שתי המזהמות הגדולות ביותר. גם ארה"ב וגם סין מוגבלות ביכולת התמרון: לאובאמה לא מרשים בבית (יש בחירות בקרוב), ואילו לסין לא מרשה האידיאולוגיה (לייצר, לייצר, לייצר). קלינטון הודיעה כי ארה"ב מוכנה להעניק 100 מיליארד דולר עד לשנת 2020 למאבק, אך דורשת יותר "שקיפות" מסין. העימות הסיני-אמריקני והעימות בין צפון לדרום מסביר מדוע דובי הקוטב נשארו כל הלילה ערים, מאזינים לרדיו קופנהגן. מבין 193 מדינות רק חמש באמת משמעותיות: ארה"ב - 49 אחוזים מתושביה טוענים כי הוועידה כלל לא נוגעת להם אישית, לעומת 39 אחוזים ב-2007. בינתיים היה משבר כלכלי והאמריקנים חוששים כי הסכם חדש ישפיע על כיסם. סין - המדינה מביעה סקפטיות מהיום הראשון, ושומרת בקנאות על הסטטוס של מדינה מתפתחת. קופנהגן, מבחינתם, היא בכלל מלכודת. הודו - משדרת דיווחים מאוד אגרסיביים מהוועידה. מפלגת הקונגרס הבטיחה להוציא מיליוני הודים ממעגל העוני, וכיצד זה מסתדר עם צמצום גז החממה שישפיע על ההתפתחות הכלכלית של המדינה- ברזיל - מודאגת כמובן מעתיד אגן האמזונס. גם השיטפונות הקשים בדרום המדינה לפני שנה הבהירו לתושביה עד כמה עתיד כדור הארץ לא פחות חשוב מעתיד הכדורגל. אולם גם כאן לא פשוט לשלב מאבק בהתחממות ופיתוח כלכלי. רוסיה - המדינה המזהמת השלישית בעולם אדישה לנושא. מדבדב אמנם התחייב להפחית ל-25 אחוזים את פליטת גזי החממה עד לשנת 2020, אך לא בטוח שפוטין שמע על זה. ראש ממשלת טובאלו (11 אלף נפש), אפיסאי אילמייה, אמר אתמול כי "הקורבנות האמיתיים של שינוי האקלים כלל לא השמיעו את דברם". ארצו שוכנת באוקיינוס השקט וחוששת מסערות הציקלון. "לנו אין אפילו הר אחד כדי לתפוס בו מחסה, אם וכאשר", הוא מזהיר. אולי כדאי, לשם שינוי, להטות הפעם אוזן לטובאלו.
